פסק-דין בתיק פשר 398/05

1.         בפניי בקשת בני זוג - חייבים להכרזתם כפושטי רגל.

            ביום 25.5.05 ניתן צו כינוס על נכסיו של מר יצחק צפרני (להלן: "החייב"), בגין חובות מוצהרים בסך 210,380 ש"ח ל-27 נושים. על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך 200ש"ח החל מיום 1.7.05.

            ביום 26.5.05 ניתן צו כינוס על נכסיה של גברת רחל צפרני (להלן: "החייבת"), בגין חובות מוצהרים בסך 120,246 ש"ח ל-19 נושים. על החייבת הושתו תשלומים חודשיים בסך 200ש"ח החל מיום 1.7.05.

            על-פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן - "חוות דעת הכונ"ר"), נגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב על סך של 66,396 ש"ח. לא הוגשו תביעות בדין קדימה. נגד החייבת הוגשו 4 תביעות חוב על סך של 17,344 ש"ח. לא הוגשו תביעות בדין קדימה.

כנגד החייב עומדים 35 תיקי הוצאה לפועל. נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו אוחדו.

            כנגד החייבת עומדים 25 תיקי הוצאה לפועל. נערכה לה חקירת יכולת ותיקיה אוחדו.

            במועדים 15.12.05 ו-22.12.05 התקיימו אסיפות נושים בעניינם של החייב והחייבת. באסיפות לא הייתה נוכחות הן מטעם החייב והחייבת והן מטעם מי מהנושים.

2.         החייב והחייבת, ילידי 1960 ו-1958 (בהתאמה), נשואים והורים לילד אחד בגיר.  

            החייבים מעולם לא ניהלו עסק או חברה ולטענתם, הסתבכותם הכלכלית נובעת מהוצאות מחיה שוטפות.

            ביום 7.5.94 נפגע החייב בתאונת עבודה. בעקבות כך, פוטר מעבודתו. יתרה מכך, בעקבות התאונה, סובל החייב מכאבים כרוניים בברכו הימנית ולא מצליח להשתלב במעגל התעסוקה. החייב המציא אישורים רפואיים התומכים בטענתו.

            החייב הגיש תביעה נגד מעבידו האחרון, אך לא זכה בה.

            לדברי החייבת, מזה 11 שנה, היא איננה עובדת עקב מספר ניתוחים שנאלצה לעבור, מצבה הבריאותי מגביל את יכולתה להשתלב בשוק העבודה. החייבת המציאה אישורים רפואיים התומכים בטענתה. היא סובלת ממצוקה כלכלית מתמשכת.

            החייבת ובעלה מתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה בסך 1,920 ש"ח יחד. כמו כן, הם מקבלים סיוע בשכר דירה בסך 600 ש"ח וסיוע כספי מועט מבני משפחתם.

3.         מחוות דעת הכונ"ר עולה כי אכן הסתבכותם של החייבים לא היה בעקבות התנהלות שלא בתום לב, ולפיכך לדעת הכונ"ר אין מניעה להכריז על בני הזוג כפושטי רגל.

            כמו כן, לדעת הכונ"ר, היות ובנסיבות המקרה לא תצמח כל תועלת לנושי החייב מניהול ההליך, יש לשקול ליתן לחייבים צו הפטר לאלתר מחובותיהם בהתאם לסעיף 18(ה)(א)(3) לפקודה. זאת, מיד לאחר הכרזתם כפושטי רגל.

דיון

4.         החייבים לא נהגו בדרכים המצביעות על חוסר תום לב, הן ביצירת החובות והן בתקופת הכינוס. המבקשים שניהם בני זוג שאינם בקו הבריאות, המתקשים לנוכח זאת למצוא תעסוקה. לפיכך, מתקיימים הללו מקבצת הבטחת הכנסה זעומה של 1,920 ש"ח יחדיו. בני הזוג מקבלים סיוע בשכר הדירה בסך 600 ש"ח, אך אין בכך כדי לסייע להם במצוקתם החריפה, במיוחד נוכח תשלומי שכר הדירה החודשי בסך 1,200 ש"ח. נסיבות אלה הם שהביאו אותם להסתבכותם הכספית.

            החייבים נקלעו לחובותיהם בתום לב, בשל מצב כלכלי קשה ביותר, ולפיכך יש להעתר לבקשתם ולהכריזם כפושטי רגל. 

5.         באשר למתן צו ההפטר- העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטמי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם,לפתוח דף חדש בחייו.

            מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגע בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים, זכות יסוד לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.