פסק-דין בתיק פשר 315/06

עובדות המקרה

1.       החייב, יליד 68', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים על סך 289,730 ש"ח ל- 20 נושים. ביום 4.5.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 350 ש"ח בחודש מיום 1.5.06 ואילך.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, נמנע החייב מלשלם 7 תשלומים חודשיים, לא התייצב לשתי אסיפות נושים שכונסו בעניינו, וביום 8.2.07, בעקבות צבירה של חוב פיגורים בסך 2,450 ש"ח, ביקש הכנ"ר מביהמ"ש לבטל את צו הכינוס עקב ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. בקשה זו הוגשה לאחר שהכנ"ר פנה אל החייב בחודש דצמבר 06' וביקש ממנו לעשות לתשלום פיגוריו, אך החייב לא עשה דבר.

2.       החייב הגיב לבקשה ביום 20.2.07 וטען כי פוטר מעבודתו בסוף חודש נובמבר 06', וכי תביעתו לקבלת דמי אבטלה נדחתה בטענה שלא צבר די ימים לתקופת האכשרה. בנוסף לכך, אישתו של החייב סובלת ממחלות קשות, אשר חייבו את אשפוזה פעמים רבות בבי"ח. החייב צירף לתגובתו מסמכים רפואיים של אשתו. יתר על כן, מס רכוש גבה מאת החייב סכום של כ-11,000 ש"ח בשל חובו.

בנוסף לתגובתו זו הגיש החייב בקשה להפחתת התשלום החודשי, מהנימוקים המפורטים בתגובתו.

שתי הבקשות לא נתמכו בתצהיר של החייב, בטענה כי החייב מרותק למיטתו ואין ביכולתו לסור למשרד בא כוחו.

3.       החייב לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו ביום 8.3.07 ללא כל הסבר.

הכנ"ר עמד על ביטול ההליך מהטעמים המפורטים בבקשה, ואף הוסיף כי החייב לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות. יתר על כן, החייב הצהיר בטופס 5 על הכנסה חודשית בסך    1,700 - 2,000 ש"ח ברוטו, אך מעיון בתלושי השכר שמצורפים לבקשה להפחתת תשלום ניתן לראות כי שכר הנטו גבוה יותר. ב"כ הכנ"ר טען כי כל אימת שהחייב נזקק לתלושים מופחתים הוא מתפטר מעבודה או דואג לתלושים נמוכים, אך ככלל הכנסתו "צומחת פלאים". 

דיון

4.       השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, " פשיטת רגל ", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' הכנ"ר , פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

אחד התנאים בהליך זה, במיוחד כאשר החייב הוא הפונה בבקשה להכרזתו פושט רגל, הינו כי החייב יקבל על עצמו את המגבלות והחיובים המוטלים על פי הפקודה ועל ידי ביהמ"ש של פשיטת הרגל, והוא אינו זכאי להנות מהגנת הפקודה, בלא לקיים את הוראותיה.

5.       סעיף 181 לפקודה מסמיך את ביהמ"ש לחזור ולעיין בכל שלב בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו, ובגידרו גם בחינה מחדש של צו כינוס שניתן.

" נראה הדבר, ששיקול דעתו של ביהמ"ש לעניין ביטול צו לפי סעיף 181 דומה בהיקפו לשיקול דעתו של ביהמ"ש בדונו בבקשה לביטול הכרזה... הוא הדין אם נתברר שהחייב מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. " (לוין וגרוניס, בספרם הנ"ל, עמ' 117).

הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכנ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ"ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר , פ"ד נז(4), 197, עמ' 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי הנ"ל נ' הכנ"ר , פ"ד מח(1) 45, בעמ' 58;ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר , פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר , פ"ד מט(1) 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר , תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) עלי דקה נ' הכנ"ר , דינים- מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכונ"ר , דינים -מחוזי לג (3) 328; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר , דינים- מחוזי לד(7) 709; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכנ"ר , דינים - מחוזי לג(7) 321).

6.       החייב נהנה מהגנת הפקודה מיום 1.5.06, אך אינו מקיים חיוביה באופן שיטתי.

תגובתו של החייב בדבר מצבו הכלכלי עקב פיטוריו בסוף נובמבר 06', אינו מקנה הסבר כלשהוא לכך שהחייב אינו משלם את התשלום החודשי מאז יולי 06'. החייב עבד משך כל התקופה ואף קיבל שכר אם כי שכרו אינו גבוה. אכן, ממשכורתו החודשית נוכה באופן קבוע סכום בשל עיקול של הוצאה לפועל, אך החייב לא פעל להסרת העיקול ולא הגיש בקשה כלשהיא לביהמ"ש, ללא כל הסבר או נימוק.

מעיון במכתב הפיטורין שצירף החייב לתגובתו, עולה כי בניגוד לאמור בתגובתו כי פוטר מעבודתו בנובמבר 06', החייב הפסיק לעבוד במפעל הדפוס בו עבד משנת 04' ביוזמתו, ובמכתב הקרוי "סיום עבודה" נכתב: "אכרם שלום, בעקבות רצונך לסיים את עבודתך אצלנו, הריני להודיעך כי עבודתך במפעלנו תופסק החל מתאריך 29.11.06".

מסירת פרטים כוזבים לביהמ"ש מהווה התנהלות וחוסר תום לב בהליכי הפש"ר, העשויה להביא לביטול צו הכינוס. (לעניין זה ראה פש"ר 348/02 בסאם אמירה נ' הכנ"ר (פורסם בנבו).

יתר על כן, החייב הוא איש צעיר, ואין כל הסבר לכך שהוא אינו עובד ואינו עושה לפרנסת בני משפחתו ולתשלום חובותיו לנושיו, על אף החובות הכבדים שצבר. גם מחדל זה מצביע על חוסר תום לב, כפי שנקבע: