פסק-דין בתיק פשר 295/06

עובדות המקרה

1.         החייב, יליד 63', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך  318,735 ש"ח ל- 23  נושים. ביום 11/5/06  ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 200 ש"ח בחודש. לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 2 תביעות חוב בסך כולל של 211,037 ש"ח, מתוכם נתבעו  205,508 ש"ח בדין קדימה.

לדברי החייב נפתחו נגדו 24 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך החייב התייצב לאסיפה אחת בלבד, נושיו לא התייצבו והחייב  לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.         בתצהיר התומך בבקשה ייחס החייב את הסתבכותו הכלכלית למחלת נפש ממנה הוא סובל מזה שנים, ובגינה הוא מקבל גמלת נכות בסך 1,926 ש"ח. החייב מסר כי לא הצליח להשתלב בעבודה מסודרת עקב מצבו הבריאותי ועקב בעיות גב.

3.         הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. במהלך החקירה שנערכה, מסר החייב כי בשנות ה-80 היה בקשר רומנטי עם עם אשה אחרת, ומקשר זה נולד לו בן שהינו כיום בן 19, ובגינו הוא חייב מזונות בסך 205,508 ש"ח.  החייב מסר כי חמק משך שנים מתשלום מזונות לבנו, כשהוא "נאלץ" לנוע בין כתובות שונות כדי להמנע מהחיוב שעמד על 700 ש"ח לדבריו. החייב טען כי המסמכים הקשורים לתביעת המזונות אינם ברשותו ולא המציאם.

ב. עוד סיפר החייב כי בשנת 92' היה נשוי לאשה ממנה אין לו ילדים ועל מנת לסיים את הקשר, נאלץ לחתום על הסכם פשרה בסכום של כ-70,000 ש"ח, אותו לא שילם עד עצם היום הזה.

ג. החייב אף ייחס חלק מחובותיו לכשלון עסקי בשל חנות לביגוד אותה הפעיל בשנות ה-80'.

ד. החייב מתגורר עם ידועה בציבור ושלושת ילדיה, אשר החייב הוא אביו של אחד מהם לפחות, עושה שימוש ברכב הרשום על שם בתה של בת זוגו והמבוטח על שמו.

ה. החייב מפגר בשלושה תשלומים חודשיים לקופת הכינוס, לא הגיש דוחות הוצאות והכנסות כסדרם, ולא המציא מסמכים שנדרשו ממנו.

4.         בדיון שהתקיים בעניינו שם החייב דגש רב על מחלת הנפש ממנה הוא סובל, בטענו כי עבר מספר נסיונות התאבדות, ואף אושפז, אם כי לאחרונה היה הדבר בשנות ה-90'. החייב ציין כי מעולם לא היה לו בית משלו, ולא שמר על המסמכים הרפואיים שניתנו לו.

החייב הגיב גם בכתב לחוות הדעת של הכנ"ר, וצירף מסמכים רפואיים חלקיים להוכחת דבריו. מתיקיו ניתן ללמוד כי החייב אושפז עקב תגובה דכאונית עם דחף אובדני וכי הוא קיבל תרופות.

5.         הכנ"ר עומד על התנגדותו לבקשת החייב, בטענה כי  יצר חובותיו בחוסר תום לב וכי הוא מתנהל בחוסר תום לב בהליך הפש"ר. מחקירת הכנ"ר עולה כי החייב עבד בשנים 93' -  98', וקיבל קצבאות שונות מתחילת 99'. החייב חי במסגרת זוגית מזה כ- 5 שנים, והנו אב לקטינה הסמוכה על שולחנו. בנתונים אלה אין החייב יכול לטעון כי לא תפקד כלל וכי לא היו לו הכנסות. המסמכים הרפואיים שצירף החייב הם משנת 92' ואינם נותנים הצדק למחדליו.

עוד ציין הכנ"ר כי החייב לא עומד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו ומפגר ב-5 תשלומים לקופת הכינוס. 

לשיטת הכנ"ר, משנוצר חוב המזונות בחוסר תם לב, וגובהו הופך את הליך פשיטת הרגל לחסר תועלת עבור כל הנושים האחרים, אין מקום להכריז על החייב פושט רגל.

דיון

6.         סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל

ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב,