פסק-דין בתיק פשר 1179/04

א.        ההליך

החייב הגיש בקשה לכינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל.

קדם לכך, הליך דומה שהתנהל נגד החייב (תיק פש"ר 371/98), במסגרתו הוכרז החייב פושט רגל וניתן צו לכינוס נכסיו, וזאת חרף התנגדות הכונ"ר.

החייב חוייב בתשלומים חודשיים לקופת הפש"ר, ומשחדל לשלם בוטל הצו ביום 1.6.00.

החייב הגיש את בקשתו זו בגין חובות מוצהרים בסך 3,000,000 ש"ח ל-69 נושים.

ב.         טענות החייב

מצבו של החייב מפורט בתצהיר אשר הוגש מטעמו ומתגובותיו לעמדת הכונ"ר. לדבריו, הוא שרוי במצב כלכלי ונפשי קשה, נשוי בשנית, מובטל, מוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 75% ומתקיים מתמיכת בני משפחתו שכן קיצבת המל"ל לה הוא זכאי בשל נכותו מקוזזת בגין חובות.

באשר לגורמים למצבו, טוען החייב, כי עיקר הסתבכותו הכלכלית מקורה בכשלון עסקיו כעצמאי עובר להכרזתו כפושט רגל בשנת 98, ותרמו לכך טיפולי הפריה כושלים שעברו הוא וגרושתו, ואשר הרעו את מצבו הכלכלי והנפשי כאחד, וכן הליכי הגירושין שהתנהלו ביניהם.

לאור כל אלה, לא עמד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת צו פשיטת הרגל בתיק פש"ר 371/98 ובית המשפט הורה לבטלו. לטענת החייב, מאז הגשת הבקשה הראשונה, לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים ולא נוצרו חובות חדשים, דבר המעיד על התנהלות בתום לב.

ג.         טענות הכונ"ר

בא כח הכונ"ר, מתנגד לבקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל.

לטענתו, החייב מעל באמון שנתן בו בית המשפט. החייב הפסיק לשלם את התשלומים שהושתו עליו במסגרת צו פשיטת הרגל, ואף לא ניצל את הארכה שניתנה לו על ידי בית המשפט לפרוס את חובו לתשלומים.

מרבית החובות אותם פירט החייב, הינם חובות שנוצרו עובר להליך הראשון ואשר לגביהם ניתן צו פשיטת הרגל בעבר. על כן, לדעתו, חייב שבית המשפט איפשר לו הגנה מפני נושיו, והוא לא שילם התשלומים לטובת הנושים, הרי שיש בכך כדי ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל ואין מקום ליתן לו, פעם נוספת, את הגנתו.

יתרה מזאת- לטענת בא כח הכונ"ר, חלק מן התיקים שנפתחו כנגד החייב, נפתחו בגין חובות שנוצרו לאחר שהוכרז פושט רגל במסגרת ההליך הראשון, דבר המעיד על כך כי החייב ממשיך לנהל את ענייניו בחוסר תום לב.

בהחלטת בית משפט זה, מיום 18.10.04, נקבע כי על החייב להמציא תצהיר מפורט, התומך בטענותיו העובדתיות המפורטות בתגובתו מיום 13.10.04, וכן להמציא המסמכים הרלוונטים.

בישיבת בית המשפט, אשר התקיימה ביום 4.4.05 נקבע כי על החייב לתת פירוט ראוי ונכון בתצהיר גבי כל התיקים שנפתחו כנגדו מאז שנת 2000 ואילך.

חרף החלטות אלה לא נתכבד החייב, עד לרגע זה, והמציא תצהיר הולם, אלא רק רשימה, אשר נערכה על ידי בא כוחו, וממנה עולה כי מרבית התיקים הפתוחים נגד החייב, נפתחו עוד קודם להליך פשיטת הרגל הקודם.

טענות בא כוחו ביחס לחובותיו של החייב, אשר לא לכולם ניתן הסבר מניח את הדעת, רק מחזקות את עמדת הכונ"ר לפיה רוב רובם של החובות, הינם אותם חובות שהיו בפשיטת הרגל הראשונה, הליך אותו ניצל החייב לרעה, וכיום מבקש הוא, פעם נוספת, צו חדש בגין אותם חובות.

ד.         דיון

על פי ההלכה הפסוקה, על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו, בבואו להחליט בבקשה להכרזת חייב כפושט רגל, את השאלה, האם פעל החייב בתום לב, אם לאו. שאלה זו הינה שאלת המפתח, אשר יש בה כדי לפתוח את שערי הליך פשיטת הרגל בפני החייב, המבקש להכריז על עצמו כפושט רגל. לשם כך, על בית המשפט לבחון את התנהלותו של החייב בתקופה אשר קדמה להגשת בקשתו, ובה בעת לבחון את הדרך בה נהג לאחר מכן, לרבות מילוי החלטות בית המשפט, ועמידתו בתשלומים שהושתו עליו.

מעיון בטענות הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, נחה דעתי, כי מן הדין לדחות את בקשתו של החייב, שכן זה לא הוכיח כי פעל בתום לב. חוסר תום לב הביא אף, במישרין, לביטול הליכי פשיטת הרגל, אשר להגנתם זכה החייב - אך החמיץ את ההזדמנות שניתנה לו בעשותו שימוש לרעה בהליכים אלה.

מסכים אני עם טענת הכונ"ר לפיה, מקורם של מרבית החובות, בתקופה שקדמה להליך פשיטת הרגל הראשון, גביהם חדל החייב לשלם את התשלומים העיתיים, חרף השער שנפתח לו בעבר לשיקומו. חייב אשר השליך אבן לבאר ממנה שתה, בהפרו את חיוביו לפי צו כינוס הנכסים, אשר בצל כנפיו חסה, ואשר הגן עליו מפני נושיו, הוכיח עצמו כמי שאינו ראוי להגנת הליך פשיטת הרגל.

לעניין תום הלב הנדרש מן החייב, עמד בית המשפט העלו בע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, נז(4) 197 :