פסק-דין בתיק פשר 117/06

1.         ביום 19.1.06 הגיש החייב, יליד שנת 68 גרוש ואב לארבעה ילדים, בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים בסך 1,250,000 ש"ח ל- 17 נושים. ביום 14.2.06 ניתן צו כינוס לנכסי החייב בגדרו הושתו עליו תשלומים עיתיים בסך 300 ש"ח החל מיום 1.3.06.

2.         גרסת החייב באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית, כפי שעולה מתצהירו התומך בבקשה, הינה, כי בשנת 87 נישא לבת זוגו הראשונה ועבד בחנות ירקות שבבעלות חמו. החייב ואשתו רצו לרכוש דירה. לאחר מספר חודשי עבודה בחנות, התבקש החייב ע"י אשתו הראשונה וחמו לחתום ערבות לדוד של אשתו כתנאי לערבותו של הדוד למשכנתא. ב- 2/88 רכשו החייב ובת זוגו דירה ברח' יוספטל בכפר סבא ונטלו משכנתא לצורך רכישתה. ב- 8/88 שימש החייב כערב להלוואה שנטל הדוד מבנק הפועלים. לגרסת החייב, עקב גילו הצעיר והלחץ שהופעל עליו ע"י בני משפחתה של בת זוגו, הוא לא הבין על מה הוא חותם ואת משמעות ההליך. לימים, הדוד לא עמד בתשלום החזרי ההלוואה וכתוצאה מכך, נפתח נגד החייב תיק הוצל"פ. בשנת 94 התגרש החייב מאשתו הראשונה. במסגרת הסכם הגירושין, ויתר החייב על חלקו וזכויותיו בדירה כולל המטלטלין והוסכם על תשלום מזונות בסך 1,250 ש"ח.

בשנת 96 נישא החייב בשנית לגב' ניקול וביום 9.1.97 רכשו בני הזוג דירה בנתניה. מימון רכישת הדירה היה באמצעות נטילת משכנתא בסך 290,000 ש"ח מבנק ירושלים לרבות הלוואות משלימות מהוריהם. עקב לידת שני ילדיהם, חדלה אשתו השניה מלעבוד. התא המשפחתי בן 4 נפשות התקיים ממשכורת החייב בסך 3,500 ש"ח, שבקושי הספיקה לכיסוי הוצאות המחייה, תשלומי המשכנתא והמזונות. בחודש 6/02 בשל אי עמידה בהחזרי המשכנתא, נמכרה דירת החייב ולאחר המימוש נותר החייב חייב לבנק סך 55,000 ש"ח. בנוסף, החייב חדל לשלם לגרושתו דמי מזונות והיא פנתה למל"ל, ובגין חוב זה נתפח נגדו תיק הוצל"פ. בני הזוג רכשו זכויות בדירת עמידר. יחד עם זאת ולאור מצבם הכלכלי הקשה, הדרדרו היחסים בין בני הזוג וביום 5.5.05 הם התגרשו. הילדים נותרו בחזקת אמם והזכויות בדירת עמידר הועברו לטובת גרושתו השניה. החייב נותר חסר דיור ומתגורר לסירוגין אצל חברים, הוריו ואחיו הגרים בטבריה.

3.         ביום 27.11.06 הוגשה חוות דעת הכנ"ר לפי סעיף 18ד' לפקודה; ב"כ הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פושט רגל.

            מחוות דעת הכנ"ר עולה, כי החייב משלם את התשלומים העיתיים כסדרם ומגיש דו"חות הכנוסות והוצאות חודשיים. החייב נכח בשתי אסיפות הנושים שהתקיימו בעניינו והתייצב לחקירה במשרדי הכנ"ר. נכון למועד עריכת חוות הדעת, הוגשו נגד החייב 4 תביעות חוב בסכום כולל של 206,947 ש"ח: בגין יתרת חוב בעו"ש לבנק לאומי, בגין חוב שנותר לבנק ירושלים לאחר מימוש הדירה ובגין חוב בדין קדימה בסך 48,281 ש"ח למוסד לביטוח לאומי.

            לשיטת ב"כ הכנ"ר, חתימת החייב על ערבות ונטילת הלוואה לשם כיסוי חובות קודמים עת שהיו לחייב תשלומי משכנתא ולא היתה לו הכנסה נוספת מלבד משכורתו, מראה על התנהלות כלכלית בחוסר תום לב. עוד טען ב"כ הכנ"ר, כי מחקירת החייב עולה חשש, כי יחסי החייב עם גרושתו השניה אינם חד משמעיים וייתכן שמדובר בגירושין פיקטיביים.

            באשר לחוב המזונות, טען ב"כ הכנ"ר, כי חוב מזונות הוגדר כחוב שנוצר שלא בתום לב והצטברותו גם לאחר מתן צו הכינוס, כמו במקרה של החייב דנן, יש בו כדי להביא לביטול ההליך, שלא נועד לשמש כתחליף ללשכת ההוצל"פ. כמו כן, חוב מזונות הינו מסוג זה שאין עליו הפטר בהתאם לסעיף 69(א)(3) לפקודה.

לסיכום, טען ב"כ הכנ"ר, כי החייב בן 38, אינו מנצל את מלוא כושר השתכרותו. נטילת הלוואות מרובות תוך ויתורו על נכסיו כשהיה שקוע בחובות מראה שגם יצירת החובות לנושים הרגילים אינה יכולה להיחשב שנעשתה בתום לב.

4.         בדיון שהתקיים ביום 4.12.06 הגיש ב"כ החייב תגובה לחוות דעת הכנ"ר ומכתב נוסף מטעם החייב.

5.         במכתבו ציין החייב, בין היתר, כי תשלומי המזונות מגיעים לידי סך 4,950 ש"ח כאשר סך הכנסתו הינו כ- 3,500 ש"ח. החייב טען, כי הוא סובל מתת משקל, ללא שיניים טוחנות, מחלת אולקוס ופסוריאזיס. החייב ביקש לתת לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו ולהפסיק את החרדות שפקדו אותו בשל רדיפת נושיו וציין, כי רצונו להשתקם ולחזור לילדיו ולמשפחתו.

6.         בתגובתו לחוות דעת הכנ"ר מיום 4.12.06 טען ב"כ החייב, כי לאורך כל התקופה של יצירת החובות, פעל החייב בתום לב וחובותיו נוצרו בעיקר עקב כשלון מערכות הנישואין שלו. ב"כ החייב הדגיש, כי בניגוד למסקנת ב"כ הכנ"ר, לפיה, החייב שהיה שקוע בחובות העביר את זכויותיו בדירות המשותפות לגרושותיו, בפועל הדירות נמכרו ע"י הבנקים במסגרת מימוש וסילוק המשכנתא, הגם שהחייב אמור לספק מדור לילדיו בכל הנוגע לדירת עמידר. ב"כ החייב ביקש לזקוף לזכותו של החייב את שיתוף הפעולה המלא שלו עם נציגי הכנ"ר. ב"כ החייב הוסיף וטען, כי החייב מנסה לצמצם היקף חובותיו, הגיש בקשה לביטול חוב מזונות בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (בש"א 2643/06 בתמ"ש 8761/06) ומנסה לחזור לגרושתו השנייה ולילדיו, דבר שיש בו כדי לצמצם את חוב המזונות.

            באשר לחוב המזונות, הדגיש ב"כ החייב, כי החייב משתכר סך 3,500 ש"ח בלבד ואין לו יכולת כספית להתמודד עם חובותיו, אך יחד עם זאת, הוא מנסה לעמוד בהתחייבויותיו ומשלם מזונות באופן חלקי בהתאם ליכולתו, כך שחובו לא נוצר בחוסר תום לב אלא עקב אי יכולת מעשית לשלם את מלוא סכום במזונות.

            ב"כ החייב הפנה למסמכים הרפואיים השונים שצורפו לבקשת החייב המעידים על מצבו הרפואי הקשה ומצבם הפסיכיאטרי של ילדיו. ב"כ החייב הפנה לפש"ר (נצרת) 374/98 מילר זאב נ' הכנ"ר (של כב' השופט ח'טיב).

7.         ביום 4.1.07 הוגשה תשובה מטעם ב"כ הכנ"ר לתגובת החייב; ראשית, ציין ב"כ הכנ"ר, כי יש ממש בדברי החייב בנוגע לתביעת החוב שהוגשה ע"ש "אסף אשד", שככל הנראה הינה פיקטיבית. ב"כ הכנ"ר חזר על עמדתו כפי שהובעה בחוות הדעת.

8.         בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכריזו פושט רגל עליו ליתן דעתו לתום לבו של החייב. תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות זמן. האחת - זו שקדמה לצו הכינוס, דהיינו בתקופה שבה החלה התדרדרותו הכלכלית של החייב, כאשר הכלל הוא שחובות שנוצרו בדרך רמייה יובילו לדחיית הבקשה. התקופה השניה היא זו שלאחר מתן צו הכינוס, שאז נבחנת מידת שיתוף הפעולה של החייב עם חוקרי הכנ"ר (ש. לוין, א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169).

9.         בנסיבותיו של מקרה דנן, לא מצאתי עדות לחוסר תום לבו של החייב, הן בתקופה שקדמה לצו הכינוס והן בתקופה שלאחריו; נראה, כי הסתבכותו של החייב הינה בשל כשל בחייו המשפחתיים, שגרם להסתבכותו של החייב בחובות עם הבנקים עקב אי עמידתו בהלוואות שנטל לצורך רכישת דירות, ובשל חתימתו על ערבות בגין הלוואה שנטל קרוב משפחתה של גרושתו הראשונה. לא זו אף זו, עיון ברשימת נושיו של החייב מראה, כי מרבית נושיו הינם בנקים, דבר שיש בו כדי לחזק את גרסתו, כי הסתבכותו הינה בשל אי עמידתו בהלוואות שנטל וערבות שלקח על עצמו בתום לב. החייב סמך על הכנסה משותפת שלו ושל בת זוגו, אך בפועל הוא נותר עם הכנסה אחת כאשר ההוצאות והחובות הלכו וטפחו.

באשר להעברת הדירות, אין מחלוקת, כי הדירה הראשונה נותרה בחזקת גרושתו עפ"י הסכם הגירושין שנערך ביניהם, דירתו השניה בנתניה נמכרה בהליכי מימוש משכנתא ע"י בנק ירושלים וזכויותיו בדירתו בעמידר הועברו לגרושתו השניה; לא התרשמתי, כי היו מעשי רמייה מצד החייב או הברחת נכסים לגרושתיו.

באשר לחוב המזונות - מסך כל התביעות שהוגשו נגד החייב הוגשה תביעת חוב אחת בגין חוב המזונות בסך 48,281 ש"ח המהווה כ- 25% מסך תביעות החוב שהוגשו נגד החייב. כמו כן, מתגובת החייב עולה, כי החייב משתדל לעשות כל שביכולתו כדי לצמצם חוב זה או לא להגדילו, הן ע"י תשלום חלקי של המזונות בהתאם ליכולתו הכלכלית והן ע"י הגשת בקשה לביטול החוב (שטרם הוכרעה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא). לאור נסיבות אלה ולאור מכלול השיקולים במקרה זה, לא שוכנעתי, כי יש לדחות את בקשת החייב בשל טעם זה בלבד.

10.       לגבי התקופה שלאחר מתן צו הכינוס, אין חולק, כי החייב שיתף פעולה עם נציגי הכנ"ר באופן מלא, נכח בישיבות הנושים, התייצב לחקירה ומשלם את התשלומים העיתיים כסדרם. בנוסף, החייב משתדל לצמצם את חוב המזונות ע"י הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול החוב. יוצא, כי התנהלות של החייב אינה עולה כדי התנהלות בחוסר תום לב אלא מעידה ומלמדת על שיתוף פעולה מצדו עם נציגי הכנ"ר.