פסק-דין בתיק פשר 1055/04

1.         ביום 25.10.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 280,000 ש"ח ל- 28 נושים, תוך שמושתים עליו תשלומים עיתיים בסך 400  ש"ח לחודש.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכנ"ר הוגשו נגד החייב 8 תביעות חוב בסכום כולל של 228,728 ש"ח, אשר מתוכם נתבע בדין קדימה סך של 134,811 ש"ח ע"י מס הכנסה ומע"מ. נגד החייב נפתחו 30 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת ונעשה איחוד תיקים, אשר החייב לא עמד בו.

החייב התייצב לאסיפת נושים אחת, ובשתי האסיפות נכח ב"כ הנושה, בשארה אנדריי, אשר התנגד להכרזתו של החייב כפוש"ר.

החייב לא הציע הסדר לנושיו.

2.         בתצהיר התומך בבקשתו הצהיר החייב כי בשנת 97' החל לעבוד כקבלן לעבודות חשמל, והעסיק 3 עובדים.  עד שנת 99' היה מצבו טוב ולא היתה לו כל בעיה במע"מ. בתחילת שנת 00' התדרדר המצב, שיקים רבים שקיבל מלקוחותיו חזרו, ולקוחות רימו אותו ולא שילמו לו כספים שהגיעו לו עבור עבודות שביצע. כתוצאה מכך לא יכול לשלם לספקים מהם רכש סחורה, ונפתחו נגדו תיקי הוצל"פ רבים.

            הוא נאלץ לעבור ביחד עם אשתו ושני ילדיו הקטנים לגור אצל הוריה של אשתו, אשר עוזרים לו בפרנסתו. כתוצאה ממצב זה נכנס לדכאון עמוק, ניסה להתאבד מספר פעמים והוא מטופל במחלקה לבריאות הנפש בנהריה.

3.         הכנ"ר ערך חקירה לגבי הנסיבות בהן נוצרו חובותיו של החייב, ולאחר שקיבל את כל המסמכים שבעניינו התרשם כי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב, והתנהלותו בהליכי הפש"ר אינם מצביעים על תום לב.

            החייב עבד כחשמלאי שכיר עד שנת 97', ולאחר מכן עבד כעצמאי עד שנת 00'. החייב נדרש להמציא את ספרי העסק לשנים בהם עסק כעצמאי, אך לא עשה כן.

            החייב הורשע בהגשת 8 דוחות כזב למע"מ ונדון לשנת מאסר.

            בשנת 98' ביצע החייב פעולות מקרקעין, ונותר חייב מס בסך של 47,685 ש"ח. בנוסף לכך ביצע החייב עסקאות במקרקעין בשנים 00' ו- 03', אך הוא מכחיש עסקאות אלה.

            ב"כ הנושה בשארה מסר כי החייב בונה בית על שם חמו, אך החייב מכחיש זאת.

בנוסף לכך, רכש החייב רכבים בשנת 00' בעת שלדבריו היה שקוע בחובות.

4.         בדיון שהתקיים בבית המשפט, לאחר עיון במסמכים, התברר כי גרסתו של החייב בדבר מצבו הבריאותי הלקוי בתחום הנפשי נתמכת במסמכים משנת 01', שם נכתב ע"י בית החולים "גליל מערבי" בנהריה, כי החייב מוכר לבית החולים "מזרע" עקב דיכאון, כי הוא אושפז עקב ניסיון התאבדות שלישי, וכי הוא סובל מפיגור שכלי קל עם הפרעות התנהגותיות. עוד התברר כי החייב אכן מטופל עקב בעיות נפשיות, אך ההמלצות בעניינו הם לקבל כדור "בונדורמין" ולהמעיט בשתיית קפה.

ב"כ הכנ"ר הודיעה כי היא משאירה את הבקשה לשיקול דעתה של בית המשפט.

דיון

5.         המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפוש"ר, עפ"י פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) והכללים שהתפתחו בפסיקה, מתייחס לשאלה אם החייב נהג בתום לב בעת יצירת חובותיו. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (כב' הש' שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לקבל את הבקשה, בשל נסיבותיו האישיות של החייב, על אף שעבר עבירות מס בעת ניהול עסקו, ולא דיווח לכנ"ר כראוי.

גרסתו של החייב לגבי נסיבות הסתבכותו נתמכת במסמכים הרפואיים שהומצאו על ידו. ממכתב השחרור שניתן בבית החולים הממשלתי צפת ביום 18.10.01 עולה כי החייב לוקה בפיגור שכלי קל, ואף פיתח אפיזודה של מניה דיפרסיה עם הפרעות התנהגותיות. החייב ניסה להתאבד שלוש פעמים והוא מוכר לבית החולים מזרע עקב דכאון. החייב מטופל באופן קבוע במרפאה לבריאות הנפש מאז ועד היום. לא בכדי חזרה בה ב"כ הכנ"ר מהמלצתה בחוות הדעת והותירה את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

5.         נוכח כל האמור לעיל, אני רואה להיעתר לבקשה ולהכריז על החייב כפושט רגל.