פסק-דין בתיק פשר 1041/04

1.           החייב הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו והכרזתו כפושט רגל בגין חובות מוצהרים, שסכומם הוא 350,000 ש"ח, או 210,000 ש"ח, כפי המפורט בבקשתו, המפרטת חובות שונים בטופס 4 לעומת טופס 5, המצורפים לבקשה.

2.         ביום 29.03.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב. לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו הוגשו כנגד החייב תביעות חוב בסכום כולל של 757,144 ש"ח.

3.         על פי גרסתו של החייב, הוא הפעיל חנות בבית שאן לממכר חטיפים וממתקים. לאחר מכן עבר לשיווקם והפצתם בשווקים בבית שאן ומגדל העמק. לטענתו של החייב, גרם לו ניהול העסק להפסדים כבדים עקב אי פרעון חובות המגיעים כדי 700,000 ש"ח מצד סוחרים שונים. הוסיף החייב וציין, כי הסתבכותו החלה, לאחר שנהג לסייע כספית לבני משפחה, אשר  בבעלותם היה אולם שמחות. לאחר שעסקיו של החייב קרסו, הוא החל בתהליך של חזרה בתשובה וכתוצאה מכך פתחה נגדו זוגתו בהליכי גירושין.

4.         הכונ"ר ערך חקירה מקפת לגבי חובותיו של החייב ורכושו. חקירה זו העלתה ממצאים תמוהים, בלשון המעטה. בין היתר, מסתבר, כי במהלך השנים מיום 22.08.1993 ועד חודש אוגוסט 2003 רכש המבקש, פעם אחר פעם, כלי רכב שונים ומשונים, חלקם כלי רכב יקרים ויוקרתיים, אשר נרשמו על שמו או על שם בני משפחתו, והועברו לגורמים שונים. התנהלותו של החייב לגבי כלי רכב אלה, אשר אין ספק כי ערכם רב מאוד, מעלה תמיהות באשר למקורם של חובותיו. בתגובתו בכתב פירט החייב לגבי חלק מכלי רכב אלה, חלקם הושמד, חלקם היה זול לטעמו, חלקם התקלקל וחלקם נתפס בהליכי כינוס. עיון בממצאי חקירת הכונ"ר מלמדני לפחות לגבי חלק מכלי הרכב, כי המדובר בכלי רכב יקרים יחסית משנות דגם מאוחרות, כגון מכונית מסוג B.M.Wשנת ייצור 1995, רכב שברולט משנת ייצור 2000, רכב מסוג מיצובישי שנת ייצור 2001, רכב מסוג מזדה שנת ייצור 2000, רכב מסוג B.M.W.שנת ייצור 2000. רכב אחרון זה נרכש ב- 130,000 ש"ח והועבר למלווה מן השוק האפור לשם פרעון חובו של החייב אליו. חלק ניכר מכלי רכב אלה שימשו את החייב בשנים האחרונות. הסבריו של החייב, באשר לכלי רכב אלה, אינם מניחים את דעתי. כך למשל, סיפורו כי הרכב היקר מסוג B.M.W.הועבר לבעלותו לנוכח פנייה של חבר שהיה זקוק להלוואה, ובתנאי שהרכב יירשם על שמו וההלוואה ניטלה על שם חברו, נראית לי מופרכת. במיוחד, לנוכח העובדה, כי על פי ממצאי החקירה, העביר החייב את הרכב למלווה מן השוק האפור.

התנהלותו זו של החייב מלמדת על מנהג בזבזני, בלא שהחייב טרח לפרוע את חובותיו, וכשהוא מוציא ממון רב לצורך רכישת כלי רכב. נראה אף כי החייב לא דאג לשמור ולבטח כלי רכב יקרים אלה. כך, שאם נגרמו לו נזקים בעטים, נראה כי נזקים אלה נגרמו כתוצאה מהתנהלותו הבלתי סבירה.

כבר בשלב זה אצין כי חלק ניכר מהעסקאות בכלי הרכב הנ"ל נעשו עוד בשנת 2003 שעה שהחייב היה מסובך עד מעל לראשו בחובות.

ממצאי הכונ"ר החמורים אינם מתייחסים אך ורק לכלי הרכב. בהמשך חוות דעתו מתייחס הכונ"ר להסכם גירושין, לפיו העביר החייב את דירתו לאשתו, וכן התחייב לשלם לה מזונות. הסכם זה נערך, לכאורה, בחודש ספטמבר 2002, אולם ניתן לו תוקף בבית המשפט רק בחודש ינואר אשתקד, ימים ספורים לפני הגשת בקשת פשיטת הרגל על ידי החייב. עוד עולה מממצאי החקירה כי בני הזוג טרם התגרשו עד לעריכת הדו"ח. חרף זאת, הצהיר החייב על חוב מזונות, שעה שהסכם הגירושין אושר רק ימים ספורים קודם להגשתו. בחקירתו של החייב אף הסתבר, כי החייב ממשיך ללון בדירת אשתו, שאינה אלא דירת בני הזוג. אף הכתובות שמסר החייב אינם תואמים לנתונים שאיתר הכונ"ר בחקירה.

ממצא נוסף, אשר עלה בחקירה, הינו כי החייב ערב, על פי הצהרתו לחברה בבעלות בני משפחתו. החייב לא דיווח על כל חובותיו לבנקים - עובדה אשר ניתן ללמדה אף מהעובדה שהוגשו נגד החייב תביעות חוב העולות כמה מונים על חובותיו המוצהרים.

מכל מקום, מתביעות החוב אשר הוגשו על ידי בנק הפועלים מסתבר כי החייב ערב להלוואה שנטל אביו ביום 24.06.01, שעה שהחייב כבר היה נתון בתסבוכת כלכלית. יש לזכור כי תיקי ההוצל"פ שנתפתחו נגד החייב החלו להיפתח בשנת 99. הוגשה גם תביעת חוב נוספת על סך 520,000 ש"ח, לטובת בנק המזרחי, עליה "שכח" החייב, משום מה, לדווח.

5.         הכונ"ר אף מצא כי החייב שילם, במהלך שנת 2003, סכומי כסף שונים עבור חמו ועבור רכישת ריהוט גינה עבור אחיו. כמו כן רכש החייב מכשיר סלולארי יקר בסך של 2,000 ש"ח בחודש פברואר 2003, מכשיר נוסף תמורת סך 1,796 ש"ח בחודש אוגוסט 2003 ועוד מכשיר תמורת סך 2,441 ש"ח בחודש נובמבר 2003.

6.         התנהלותו של החייב במהלך התקופה, בה ניתן צו לכינוס נכסיו, אף היא מלמדת על התנהלות בחוסר תום לב. תיק זה קבוע היה לדיון ביום 08.11.2004. באותו יום הסתבר כי החייב לא פרע חלק ניכר מן התשלומים העיתיים, שהושתו עליו במסגרת צו כינוס הנכסים. הדברים מצאו את ביטויים בהחלטתי מאותו יום. עד לאותו יום לא שילם החייב אלא שלושה תשלומים כהצהרת בא כוחו, אולם משנכנסתי לעומקם של הדברים, הסתבר כי שניים מבין התשלומים שולמו רק בבוקר יום הדיון, כאשר החייב ניסה להציג עצמו כמי שפורע את התשלומים העיתיים שהושתו עליו (ראה עמ' 2 להחלטתי מיום 08.11.2004).

אף בישיבת 02.03.2005 הסתבר, כי החייב אינו פורע את תשלומיו כסדרם. בעוד שכל תשלום אמור להיות משולם ביום הראשון לכל חודש, הרי החייב נוטל לעצמו את החירות לפרוע תשלומים אלה באיחור ניכר, כאשר הצהיר באולם בית המשפט כי הינו רשאי לפרוע כל תשלום עד סוף החודש שלאחר המועד שנועד לתשלום.

7.         במסקנותיו, קובע בא כוח הכונ"ר כי החייב לא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. התנהלותו של החייב באשר לרכישת כלי הרכב מעידה על כך כי היו לו מקורות מחיה נוספים מאלה שהוצהרו על ידו, או לחילופין נטל הלוואות שלא כדין, לשם ניהול רמת חיים, שאינה תואמת את הכנסותיו. תביעות החוב שהוגשו נגדו מלמדות כי החייב רכש ציוד והוציא הוצאות באופן פזרני. החייב יצר חובות וחתם ערבויות לבני משפחתו שעה שהוא עצמו ידע כי מצבו הכלכלי מעורער. עובדה זו מעידה על חוסר תום ליבו.

8.         בא כוח הכונ"ר אף מתיחס במסקנותיו להכנסותיו של החייב, כאשר הנתונים שבידיו  מצביעים על עליה במכירות העסק, אותו ניהל החייב. טענותיו של החייב באשר לחובות כלפיו לא אומתו בכל ראיות שהן ואף גרסתו בנושא זה מעורפלת. הכונ"ר אף מתיחס לעובדה כי החייב חב חוב מזונות בסכום ניכר לאשתו, עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב. עובדה נוספת מתיחסת לרכבים שהיו בבעלות החייב, כאשר התנהלותו, באשר לרכבים אלה, מובילה להשערה כי החייב הבריח נכסים.

מסקנה אחרונה, שמסיק בא כוח הכונ"ר, הינה כי החייב נהג שלא בתום לב במהלך תקופת כינוס נכסיו בכך שלא שיתף פעולה עם הכונ"ר, לא המציא מסמכים ומסר גרסאות בלתי אמינות בתצהיר ובחקירה. כן ביזה החייב את החלטות בית המשפט באשר לעניין התשלומים העיתיים לקופת הכינוס.

9.         הפסיקה, הדנה בשיקולי בית המשפט באשר לסוגיית תום ליבו של החייב בשתי התקופות, פורטה במרוכז על ידי כב' השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה, בשורת פסקי דין וביניהם בתיק פש"ר 168/03, ברוך בן מוחה נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2005 (1) 569:

"השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב ביצירת החובות (ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג בתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61) חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92, סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט (1), 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית.

כאמור גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדו"חות שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו."

10.        סבורני כי אכן צודק בא כוח הכונ"ר בהסיקו את המסקנות האמורות לגבי החייב. סבורני כי אין פגם אחד, או טיעון משפטי אחד לחובת חייב, באשר לדרך התנהלותו, אשר לא ניתן לייחסו לחייב זה שבפנינו. אין ספק כי התנהלותו של החייב בתקופת יצירת חובותיו מלמדת על קיום אורח חיים פזרני. החייב נהג לרכוש כלי רכב וציוד אחר שערכו יקר במיוחד, תוך שהוא מכניס עצמו לחובות. החייב נהג בציוד זה בזלזול, באופן שחלק מכלי הרכב שהיו ברשותו אבדו מסיבות שונות אשר דווקא תגובתו של החייב לדו"ח הכונ"ר מלמדת עליהם.