פסק-דין בתיק פשר 1001/05

1.         בפני בקשת החייבת למתן צו לכינוס נכסיה ולהכרזתה פושטת רגל.

2.         בתצהיר התומך בבקשה פירטה החייבת את נסיבות הסתבכותה הכלכלית, הנובעת לדבריה  מכישלון עסקי בעת שניהלה מינימרקט קטן אשר היה בבעלותה.

3.         הכנ"ר מתנגד למתן צו כינוס לנכסי החייבת, אשר נדונה ביום 7.8.02 למאסר בפועל של 7.5 שנים מיום מעצרה בגין קשירת קשר לסחר ויצוא סמים, סחר בסמים מסוכנים ואחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. מעיון בגזר הדין שצורף על ידי החייבת עולה כי החייבת טענה שפעלה מתוך לחצים כלכליים אשר נבעו מהסתבכותה במכירת רכב משוכפל/מזוייף אשר נמכר על ידה לאחר. כתוצאה מכך נאלצה להחזיר כספים, והסכימה לשמש כבלדרית.

לטענת הכנ"ר אין לחייבת להלין אלא על עצמה משבחרה שלא לכבד את החוק, ואין מקום להעניק לה את הגנת ההליך של פשיטת הרגל, כאשר כבר בשלב הדיון בבקשה למתן צו הכינוס ברור כי יצרה את חובותיה בחוסר תום לב. מתן אפשרות לחייבת לחמוק מהסדר חובות עתק לרשויות המדינה, אשר יצרה בחוסר תום לב, באמצעות הגנתה של פקודת פשיטת הרגל נוגד את תקנת הציבור. 

4.         חייבת לא התייצבה לדיון שהתקיים בעניינה ביום 28.12.06. בא כוחה התייצב לדיון ומסר כי הוא מייצג את החייבת מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אך היא ניתקה עימו קשר זה מכבר, והוא אינו יודע אם שוחררה. 

ב"כ הכנ"ר חזר על התנגדותו לבקשת החייבת, ומסר כי החייבת שוחררה מהכלא, התעניינה בהליך שיזמה, ואף "עשתה בלאגן שלם במזכירות ביהמ"ש". עוד מסר כי תגובת הכנ"ר ניתנה לאחר מועד זה.

לפיכך, ניתנה החלטה לפיה יודיע ב"כ החייבת לביהמ"ש אם החייבת אסירה או שוחררה ממאסר, ונקבע כי אם שוחררה ממאסרה, ניתקה את הקשר עם בא כוחה ולא התעניינה בהליך שיזמה, תינתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק. אם יתברר כי היא עדיין אסירה, ייקבע דיון נוסף בעניינה.

5.         ביום 11.1.07 הודיע ב"כ החייבת כי החייבת שוחררה ממאסר עוד ביום 25.9.06, וכיום היא אסירה משוחררת.

נראה כי החייבת אינה מגלה ענין בהליך אותו יזמה, משבחרה לנתק כל קשר עם עורך הדין שמונה לה על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, ולא לברר אם נקבע דיון בבקשתה. לפיכך אני רואה ליתן החלטה זו בהעדר החייבת.

דיון

6.         סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: " הפקודה") קובע כי לבית המשפט סמכות ליתן צו כינוס בהתאם לסעיף 6 לפקודה וזאת כאמור להלן:

            "בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17".

            לבית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה למתן צו כינוס, גם כאשר מולאו התנאים הנדרשים בסעיף 17 לפקודה. (לוין וגרוניס, פשיטת רגל , מהד' 2, עמ' 108). 

            סעיף 18ה' (2) לפקודה עוסק בהכרזת החייב כפושט רגל ולפיו רשאי בית המשפט "לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו".

בית המשפט מוסמך לדחות בקשה למתן צו כינוס, כאשר כבר בשלב התחלתי זה ברור כי החייב פעל בחוסר תום לא ו/או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל (שם).

לפיכך, כאשר ברי כי בקשתו של החייב להכריז עליו פושט רגל תידחה, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה, ואין טעם במתן צו הכינוס אשר יוביל לניהול הליך סרק. (לוין גרוניס הנ"ל, בע"מ 169; וכן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ'ד הכנ"רמט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותה הכלכלית של החייבת הינם רבים ומגוונים. בית המשפט ישקול, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהגה החייבת בתום לב כלפי נושיה בעת יצירת החובות או שמא נהגה בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים, האם  נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהגה החייבת מתוך כוונה לברוח מנושיה תוך הסתרת נכסיה או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותה באי חוקיות והאם חובותיה הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות. בנוסף לכך ייבחן אם נמנעה החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותה הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב.

(ראה לעניין זה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45; ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3)  61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5) 760).

7.         מן הכלל אל הפרט :

א. מן החומר שבפני עולה בבירור כי חלק נכבד מחובותיה של החייבת נוצרו כתוצאה מעבירות מס שביצעה בשנים 94'-98'.