פסק-דין בתיק פשר 1001/04

1.         החייב הגיש בקשה לכינוס נכסיו והכרזתו כפושט רגל בגין חובות מוצהרים על סך של 354,619 ש"ח ל- 15 נושים. ביום 05.01.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, ונקבעו לו תשלומים עיתיים בסך של 500 ש"ח.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשה כנגד החייב תביעת חוב אחת על ידי המרכז לגביית קנסות בסך של 1,342 ש"ח ולא נתבעו חובות בגין קדימה.

לדברי החייב, נפתחו נגדו תשעה תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים בשנת 02'.

נערכו שתי אסיפות נושים בעניינו של החייב, החייב התייצב לאסיפות, אך איש מן הנושים לא התייצב, והחייב לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.         לגרסת החייב, כפי שהובאה בתצהירו, עבד בעסק לביצוע עבודות אלומיניום ונקלע לחובות עקב המיתון.

3.         הכונ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, נוכח הממצאים והמסקנות העולים מחקירתו של החייב. חקירה מקפת בעניינו של החייב העלתה ממצאים תמוהים, בלשון המעטה.

א. מתברר כי עסקו של החייב, אשר נפתח, עפ"י גרסתו, בשנת 98', פעל ללא דיווח למע"מ ומס הכנסה. החייב נרשם כעוסק מורשה במע"מ במאי 02' ובתיק נרשם דיווח לחודש אחד בלבד. עפ"י רישומי המל"ל, בתקופה הנ"ל, דהיינו מאפריל 98' עד יוני 01', קיבל החייב הבטחת הכנסה ואף נשלח להכשרה מקצועית למשך 7 חודשים.

ב.  החייב טען בחקירה כי חלק מלקוחותיו לא שילמו בגין עבודות שביצע עבורם.

ג. החייב לא המציא כל אסמכתא היכולה ללמד על מצבו של העסק, ולטענתו לא נשכר מנהל חשבונות לעסק ולא נערכו דו"חות כספיים.

ד. לדברי החייב, העביר את העסק לאחיו בשנת 01', ואף נחתם הסכם ביניהם, אך החייב לא תמך גרסתו באסמכתאות ראויות כלשהן.

ה. לאשת החייב אין רישיון נהיגה, אך רכב מסוג ב.מ.ו היה רשום על שמה. עפ"י גרסת החייב, רכש את הרכב בשנת 01' בעלות של כ- 150,000 ש"ח ומכרו בשנת 02' במחיר של 140,000 ש"ח. לדבריו, השתמש בכסף שקיבל לפרעון חלק מחובותיו, אך לא המציא מסמכים באשר להצהרה זו, למעט הצהרה של חבר כי הוחזרו לו 20,000 ש"ח בגין הלוואה שנתן לחייב לצורך רכישת הרכב.

ו. טענת החייב כי בעת רכישת הרכב לא היו לו חובות, נסתרת בדבריו כי ב- 01' העביר עסק האלומיניום לאחיו בגין חובות.

ז. החייב הצהיר כי הוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,150 ש"ח, קצבת ילדים בסך 250 ש"ח ומסיוע מבני משפחתו בסך של 1,500 ש"ח, סך הכל 3,910 ש"ח.

ח. על שם החייב ואשתו רשומה הערת אזהרה מיום 01.12.98, בדירה הידועה כחלקה 54/5 בגוש 16663 בכפר טורען.

ט. החייב הפסיק לשלם כספים לקופת הכינוס במרץ 2005.

4.         כידוע, המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפוש"ר, עפ"י פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) והכללים שהתפתחו בפסיקה, מתייחס לשאלה אם החייב נהג בתום לב בעת יצירת חובותיו. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה.

בנסיבות העניין, לא הרים החייב את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.

החייב לא ניהל מערכת מסודרת של הנהלת חשבונות, לא דיווח לרשויות המס, ואף ניצל את הרשויות כאשר קיבל קצבה מהמל"ל להבטחת הכנסה בתקופה בה ניהל עסק עצמאי, עפ"י הצהרתו.

            " בתי המשפט פסקו, כי חוב המוצהר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום לב.