פסק-דין בתיק פ 4959/02

1.         כתב האישום:

א.         כתב האישום מכיל שני אישומים שהם, בפועל, שני חלקים של אותו אירוע והוא מייחס לנאשם שתי עבירות תקיפה ועבירה נוספת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואלה עובדותיו, בקצרה:

            חלקו הראשון של האירוע מתאר כיצד תקף הנאשם את שכנו, המתלונן, בכך שהשליך לעברו אדניות, היכה באגרופו בפניו וגרם לו לחבלות.

חלקו השני של האירוע הוא עימות בין הנאשם למתלונן, אשתו של המתלונן מתקרבת ואז, בועט בה הנאשם באזור הצלעות והחזה.

            הנאשם כפר בעובדות ולאחר שמיעת הראיות זוכה מחלקן הארי של העובדות, הורשע בעבירה אחת של תקיפה ועל מנת שתהא התמונה שלמה, אעמוד על מקצת מהקביעות בהכרעת הדין.

ב.         עניין לנו בסכסוך שכנים מתמשך אשר הגיע, לשיאו, בליל האירוע.

            באותו לילה יוצאים מביתם הניצים, הנאשם והמתלונן, ששים אלי קרב המתפתח לקטטה בין שניהם במהלכה הם תוקפים זה את זה, חובלים זה בזה ושניהם נחבלים.

            הגם שמדובר בקטטה בין שניים רק הנאשם עומד לדין וכפי שציינתי בהכרעת הדין הרושם המתקבל הוא כי מחדלים של ממש היו בחקירה וכך נגרם עיוות דין, ממשי לנאשם לצד עוול ועינוי דין מעל ומעבר למתחייב בנסיבות המקרה.

            יצויין כי מן האישום השני זיכיתי את הנאשם מכל וכל לאחר שמצאתי כי הנאשם לא תקף את המתלוננת אלא הותקף על ידה.

2.         התסקיר והטיעונים:

א.         בטרם יישמעו הטיעונים לעונש התבקש, בהסכמה, תסקיר שירות המבחן.

            התסקיר מדבר טובות בנאשם אשר משרת במשטרה מזה כ-15 שנה. בתחילת דרכו שירת הנאשם כחוקר במחלקת פשעים והיום הוא טוען מעצרים בפני בית-משפט.

            במשך השנים התקדם הנאשם, סיים לימודי משפטים והוא שואף להיות תובע מטעם המשטרה.

            תוצאות ההליך המשפטי היו קשות עבורו: שמו הטוב נפגע, קידומו בעבודה נעצר, הוא אינו רשאי לשאת נשק ואם תישאר ההרשעה על כנה עלול להיפגע עתידו המקצועי במשטרה, הוא עלול להיות מפוטר ועיקר העיקרים - ההרשעה עלולה לחבל באפשרות כי יתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין (ראה הודעת הלשכה מיום 10.4.05).

            הנאשם מתחרט על האירוע, מאז האירוע חלה רגיעה ביחסים בין השכנים, במסגרת תביעה אזרחית הגיעו הצדדים להסדר פשרה והוא שוקל לעבור להתגורר במקום אחר.

            השורה התחתונה היא כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ממליץ שירות המבחן להימנע מהרשעה ולהסתפק בהטלת עונש של עבודות של"צ, עונש אשר יהווה ענישה מוחשית וחינוכית מצד אחד ותמנע פגיעה בעתידו המקצועי, מן הצד האחר.

  ב.       ב"כ התביעה עותרת להשאיר את ההרשעה על כנה ולהטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, של"צ, קנס ופיצוי למתלונן.

            לדבריה, העובדה כי מדובר בשוטר מהווה נסיבה אותה יש לזקוף לחובתו, גם אם לא נעברה העבירה במסגרת תפקידו, שכן, מאדם במעמדו ניתן היה לצפות לאיפוק רב מזה הנדרש מאזרח מן היישוב.

            על-פי הפסיקה אין לראות מקרה זה כמצדיק הימנעות מהרשעה. ראשית, אין כל וודאות כי הרשעה תביא לפיטוריו כשוטר וגם אם כן, לא זה השיקול האמור להדריך את בית-משפט בדונו בסוגית ההרשעה (מפנה לע.פ. 7149/0 מ"ד נ. גדסי ואחרים). שנית, ההרשעה והעונש שבצידה אמורה לתת ביטוי לעמדת בית-משפט באשר לסוג העבירה וטיבה.