פסק-דין בתיק פ 275/03

א.        האישום וההליך

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס לו ביצוע עבירה על פי סעיף 333 + 335 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

כפי שיפורט להלן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה זו.

2.         להלן העובדות המפורטות בכתב האישום בביצועם הודה הנאשם:

"1. התאריך 7.6.03 (להלן:"המועד הרלבנטי") עבד הנאשם בתור מאבטח בפאב "הזיגל" הנמצא באיזור הטיילת בטבריה (להלן: "הפאב").

אדהם זבידאת (להלן: "המתלונן"), ראפע שחאדה (להלן: "ראפע") ומוגבר זבידאת (להלן: "מוגבר") הנם תושבי הכפר סכנין. ראפע הנו חברו של המתלונן ומוגבר הוא אחיו.

2.א) במהלך המועד הרלבנטי, בשעות הערב, מועד מדויק אינו ידוע למאשימה, הגיעו המתלונן, מוגבר וראפע לאיזור הפאב במטרה לבלות.

ב) בשלב מסויים, הגיע מוגבר לכניסה של הפאב ומשביקש להיכנס סירב הנאשם להרשות לו. אז פרץ בין הנאשם לבין מוגבר ויכוח מילולי שבמהלכו דחף הנאשם את מוגבר.

מיד לאחר מכן, הגיעה למקום ניידת משטרה והשוטרים אף החלו בבירור העניין.

3. הנאשם, על אף שהבחין בשוטרים אשר הגיעו למקום, תקף את המתלונן באמצעות אלה על פניו וגרם לו לחבלה חמורה.

4. כתוצאה ממעשי הנאשם, נזקק המתלונן לטיפול רפואי בבית החולים הממשלתי פוריה ואובחן אצלו שבר ללא תזוזה בלסת השמאלית.

5. במעשיו המתוארים לעיל, תקף הנאשם את המתלונן, גרם לו לחבלה חמורה, בנסיבות מחמירות, הבאות לידי ביטוי בנושאו נשר קר בשעת ביצוע המעשה."

3.         בכתב האישום המקורי הוספו עובדות נוספות, וכן סעיף אישום נוסף בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם כפר בעובדותיו.

ביום 19.1.05 הגיעו הצדדים להסדר טיעון. לפי הסדר זה, תוקן כתב האישום. הנאשם חזר בו מכפירתו, והודה בעובדות כתב האישום המתוקן. בעלי הדין הסכימו כי דינו של הנאשם ייגזר לאחר שהנאשם ישמיע ראיות לעניין העונש, ויימסר תסקיר שירות המבחן. על פי אותה הסכמה תעתור התביעה להרשעה ולהטלת עונש מאסר לששה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, ואילו ההגנה תעתור להטלת עבודות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

ב.         ראיות הנאשם

4.         ולאחר הדברים האלה העיד הנאשם מספר עדי הגנה, אשר רובם נכחו בזירת האירוע. מעדויותיהם, עולה העובדה כי המתלונן וחבריו, המוזכרים בכתב האישום, הגיעו לפאב, אשר על שמירתו היה מופקד הנאשם, במטרה לעורר פרובוקציות ולנקום בבעליו. כן הסתבר כי אחד מבני אותה חבורה חבט בגבו של הנאשם באמצעות אלה, בנוכחות אנשי משטרה - כאשר תקיפתו של הנאשם את המתלונן, באה לאחר מעשה תקיפה זה. (ר' עדות המתנדב קטן עמ' 10 ו-11). עם זאת, הסתבר כי עדויות עדי ההגנה לא היו אחידות. חלק מן העדים לא ראה את מעשה התקיפה עצמו, ואילו חלקם האחר הינם עדים הקשורים בבית העסק בו הועסק הנאשם, כגון מלצריות או מעסיקו של הנאשם, אשר היה שרוי בסכסוך כלשהוא עם המתלוננים, ואשר העיד כי פגש פלוני מבין המתלוננים, אשר איים "לסגור" עימו חשבונות (ר' עמ' 14, 13).

5.         מעדויות המלצריות עולה, כי בערב האירוע, התרה בהן הנאשם, בהגיע כלי רכב, אשר עצר בחריקת בלמים, וממנו יצאו המתלוננים, כי "בטח יהא בלגאן" (בעדות העדה ימית אברהם עמ' 15), כאשר הנאשם ניסה להרחיק את המתלוננים מן הפאב בטרם החלה המהומה. עדה זו, אשר העידה על כך כי הנאשם הותקף באמצעות אלה, לא ראתה, לדבריה, כל מעשה תקיפה מצד הנאשם עצמו. אף המלצרית, הגב' ורה נועם מועלם, ידעה להעיד על כך כי הנאשם הוכה, אך לא ראתה את מעשה תקיפתו. עדה זו אף לא ידעה להעיד מי הכח בקטטה.

6.         יצויין כי הנאשם עצמו לא העיד ולא מסר גרסה משל עצמו.

7.         מטעם התביעה הוגשו בהסכמה מזכרים, שנתנו אנשי משטרה שהוזעקו למקום. ממזכרים אלה עולה, כי הנאשם תקף את המתלונן רק לאחר התערבות אנשי המשטרה, כפי שנרשם מפי השוטר מאור הורוביץ במזכר ת/6:

"...נעננו לדיווח והגענו למקום אחרי 2 דקות. במקום הבחנתי בחמישה אנשים בני מעוטים תוקפים את מאבטח הפאב, שמוכר לי כיעקב ויינר, אני יחד עם דרור אליהו ויחד עם שוטרי סיור שנכחו במקום, התחלנו לבצע שם במקו הפרדה בין המתקוטטים ולבצע מעצרי ולאחר שנעצרו כבר כ- 3-4 מהתוקפים, הבחנתי במאבטח יעקב ויינר מגיע עם עלה מעץ ותוקף את אחד החשודים שתקפו אותו בנוכחותי..."