פסק-דין בתיק פ 1130/04

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות בניגוד לס' 402

(ב) לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977, התפרצות למקום מגורים, בניגוד לס' 406 (ב) לחוק העונשין ושהיה בלתי חוקית, עבירה בניגוד לס' 12 (1) + (4) לחוק הכניסה לישראל, ה'תשי"ב - 1952.

כתב האישום כפי שתוקן (א/1) מלמד כי ביום 14/8/04 הנאשם יחד עם שני אחרים נפגשו לשם תכנון וביצוע שוד בביתה של עליה חורי, ילידת 1935, המתגוררת בגפה, בשכונת ג'בר פרח שבנצרת.

אחד מהשלושה הועסק כשבועיים לפני ביצוע השוד בשיפוץ דירתה של המתלוננת שכאמור התגוררה בגפה והנאשם יחד עם שני האחרים תכננו כאמור לפרוץ לדירה ולגנוב מתוכה דברי ערך.

לאחר אותו מפגש כמצוין ביום 14/8/04 בו תכננו את השוד תוך שהם עטויים בבגדים כהים ומצוידים באביזרי קשירה ואיטום נדחה מועד ביצוע השוד ובסופו של דבר, ביום 16/8/04 לפנות בוקר התפרצו הנאשם ושני האחרים לדירת המתלוננת הקשישה, אחד מהשלושה, פהד, דחף אצבעותיו לעיניה, שותף אחר דחף את ידו לפיה, שניים היכו במתלוננת בכל חלקי גופה, קשרו את עיניה, חסמו את פתחי נשימתה, הפילו אותה ממיטתה לרצפה, היכו בה ובעטו בה, כיסו אותה בכיסוי המיטה, סרקו את הדירה ונטלו כסף ודברי ערך.

כאשר המתלוננת אשר פיה נחסם ושן נעקרה מפיה כתוצאה מהמכות השמיעה קולות, פהד סינן לעברה לשתוק ואחד מהשותפים דקר אותה באמצעות סכין בפניה עד כי דיממה.

כתוצאה מהמעשים הקשים של השלושה ובהם הנאשם שבפני, נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי ואובחנה כסובלת מחבלות ראש, המטומות במצח סביב עין ימין, בקרקפת, בחלקי גופה האחרים וכן נגרם לה חתך באורך של 5 ס"מ במצחה אשר הצריך תפירתו.

ת/1, לוח התצלומים כפי שהוגש וגם ת/2, מלמדים על הזוועה אותה חוותה המתלוננת האומללה מידיהם של שלושה אשר חברו להכותה למען יוכלו לבצע את עבירת השוד.

ב"כ המאשימה מבקש לעמוד על חומרת העבירה, להחמיר עם הנאשם, עמד על מעשיו החמורים ואף על כך שהנו שוהה בלתי חוקי בארץ.

מנגד, מציין הסניגור את הודאת הנאשם, את העובדה ששני האחרים היכו, חלקו לטעמו שולי, מדובר בנאשם בן 21, ללא עבר פלילי, בן למשפחה בת 9 ילדים, נכנס לישראל כדי להתפרנס, אביו סובל ממחלת נפש, היה בטיפול, מפנה לתסקיר שרות המבחן, לחסכון בהעדת המתלוננת בלשונו לנסיבות חייו ולחרטתו של הנאשם.

הנאשם עצמו הביע צער וציין כי אינו יודע מדוע התרחש הארוע.

תסקיר שרות המבחן מלמד על משפחת המוצא של הנאשם, אביו הדתי אשר לטענת האם סובל ממחלת נפש, העובדה שאחיו עצורים עקב שהייה בלתי חוקית, אחד מבני המשפחה סובל מפגיעת ראש ומטופל אצל פסיכיאטרים.

התסקיר מלמד על התפתחות הנאשם לרבות הטיפולים אשר טופל, משפחתו התקיימה בתנאים נוחים יחסית למצב הקשה באיזור מגוריהם בג'נין אך הנאשם נכנס ללא אישור לשטח ישראל,  חווה כאן מצוקה חברתית אשר העצימה לאור מצבו הנפשי, השתמש בכדורים שונים, חווה מצבים של בלבול וירידה בערנות.

הנאשם מקבל אחריות על מעשיו, הצטרף לטענתו מתוך מצוקה נפשית וחברתית, לטענתו לא השתתף בפגיעה הפיזית במתלוננת, הגיב בבכי והביע תחושות של כאב.

תסקיר שרות המבחן מסתיים ללא המלצה טיפולית למרות הקביעה שהנאשם זקוק לטיפול נפשי, לתמיכה ולליווי מאחר והנו שוהה בלתי חוקי.

ב"כ הצדדים הגישו פסיקה איש איש לטעמו.

ענישה אינה משוואה אוטומטית של סעיפי אישום ועונש.

כל התרחשות עבריינית יש לבחון לפי נסיבותיה וכל נאשם כעולם בפני עצמו.

כאן, מחד, מדובר במעשה שוד, אכזרי, קשה, מעשה בריוני של שלושה אשר חברו בצוותא חדא לשדוד מתלוננת ילידת 1935, חסרת ישע, תוך תכנון ומחשבה מוקדמים כאשר לנגד עיניהם רק בצע כסף.