פסק-דין בתיק עתמ 290/05

א. מבוא:

1.       העותרת הינה עמותה אשר מטרותיה כוללות בין היתר פיתוח בית עלמין, הקמת קרית הבבא סאלי זצ"ל בנתיבות, הקמת מוסדות תורניים וגמ"ח, הוצאות ספרים וכתבי יד וכו'. המשיבה 8, הינה העמותה אשר מטרתה להנציח את זכרו של הרב שלום איפרגן זצ"ל בנתיבות. שתי העמותות פועלות זו לצד זו בשטחה של המשיבה 1, המועצה האיזורית שדה נגב. בעתירתה, מבקשת העותרת כי יוצהר כי תבוטל "הקצאה" או "הענקה" של שימוש במקרקעין הידועים כמגרשים 101, 102, 103, 151, בתחום תכנית 431/03/07 ח"ח 1 גוש 100279 (להלן: "המקרקעין"). כן עתרה העותרת כי מבנים אשר נבנו על מגרש 151 יפונו ויהרסו. המשיבים 1 ו- 8 טענו כי דין העתירה להידחות, המשיבים 3, 4, 6 ו- 7 (להלן: "המדינה") הסכימו עם העותרת כי הליך "ההקצאה" היה לכאורה לא תקין. אשר להכרעה בעתירה טען ב"כ המדינה, עו"ד בר, "מבחינת המדינה יש חשיבות גדולה מאוד דווקא בגלל הרגישות והיריבות יש חשיבות לפורמליזם ולהיצמדות להוראות הנוהל, למען יראו ולמען למנוע ליזות שפתיים... הנוהל מחייב מספר פעולות שחייב לבצע שלא בוצעו. יחד עם זאת, עדיין יש צורך לבצע את אותו איזון עדין שבין אינטרסים של הסתמכות וחלוף הזמן בפרשה הזו, כאשר העובדות שלא ידועות היטב למדינה יכולות להשליך על ההכרעה בסוגיה של האיזון".

ב. העובדות:

2.       תחילת השתלשלות האירועים שהביאו להגשת העתירה הינה בישיבת מליאת המועצה של המשיבה 1, אשר התקיימה ביום 28.11.96. לאותה ישיבה הביא ראש המועצה של המשיבה 1, את בקשותיהן של קק"ל והמשיבה 8, להקצות להן שטח בקרבת בית העלמין לשם הקמת מיזמים. קק"ל ביקשה להקים פארק על שטח של כ- 70 דונם, לזכרו של הבבא סאלי זצ"ל, בעוד המשיבה 8 ביקשה לאשר לה הקצאה של כ- 30 דונם על מנת להקים קריה אשר בה יוקמו בית ספר, אולם שמחות, מקווה, בית כנסת וגן ילדים.

מליאת המועצה החליטה פה אחד לקבל את המלצת הנהלת המשיבה 1, לאשר לכל אחד מהפונים לקבל כ- 30 דונם "תוך קבלת הסכמת שני הצדדים ותיאום בין האדריכלים".

3.       ביום 1.12.96 הודיע ראש המועצה של המשיבה 1 למשיבה 8, כי המועצה אישרה "את הקצאת השטח המבוקש על ידיכם לצורך הקמת המוסדות". כן נאמר באותו מכתב "בזאת הנני להדגיש כי קק"ל תכננה על אותו שטח חלק מהפארק על שם בבא סאלי זצ"ל. אולם בפגישות עם אנשי הקק"ל הדגשתי, כי שני האדריכלים יפגשו על מנת למצוא פתרון הולם לשתי הבקשות כאחת".  

4.       כשנה מאוחר יותר, ביום 12.10.97, התקיימה ישיבה אצל המשיבה 1, בה השתתפו ראש המשיבה 1, אדריכל מטעם קק"ל, נציגים של המשיבה 8, והרכז המוניפצלי של          המשיבה 1, כאשר נושא הישיבה היה "... גבולות פארק הבבא סאלי - עמותת ברית שלום וחסד". בסיכום הישיבה נקבע כי שני הצדדים יוציאו מודדים לשטח על מנת לסמן את הגבול ביניהם.

5.       השטח אותו אמורה היתה המשיבה 8 לקבל, היה בתחום המשבצת החקלאית של המושב תקומה. ביום 1.9.98 התקיים דיון בנוכחות מי שהיה אז שר התשתיות הלאומיות מר אריאל שרון, אשר בו נכחו נציג המשיבה 8, ראש המועצה נתיבות, ומנהלת מחוז הדרום במינהל מקרקעי ישראל. נושא הישיבה היה "נתיבות +הרב איפרגן". בסיכום הישיבה נאמר:

"1. ממ"י יפעל להכנת תשריט מדידה בהקדם האפשרי ולהכנת עיסקה לפי אחת משתי אפשרויות הבאות:

א.      ישירות עם עמותת "ברית שלום וחסד" כפוף לאישור ועדת הפטור.

ב.      עם המועצה המקומית נתיבות אשר תבצע החכרת משנה לעמותה.

2. ממ"י מחוז דרום ינקוט במהלכים הנדרשים ממנו לשם אישור תוכנית מס' 6/328/02/7. כאשר ישתנה יעוד השטח האמור לקרית חינוך, יפעל המחוז לפי אחת מהאפשרויות הרשומות בסעיף 1 לעיל".

6.       ביום 10.11.98 חתמה המשיבה 8 על הסכם עם "תקומה אגודה חקלאית בע"מ", לפיו הסכים מושב תקומה כי עם הסכמת מינהל מקרקעי ישראל וקבלת תמורה בסך 17,180 ש"ח לדונם, עבור כ- 34 דונם מהמשבצת החקלאית שבחזקתו, על אותם 34 דונם יוקם מרכז רוחני ע"י המשיבה 8. בחודשים פברואר 98 ואוגוסט 99, אישר ב"כ המושב תקומה, כי שולמה ע"י המשיבה 8 תמורה עבור 34 דונם הנזכרים בהסכם, אשר הגיעה לסכום כולל של 551,543.29 ש"ח.

7.       ביום 19.10.99 התקיימה פגישה במשרדי מינהל מקרקעי ישראל במחוז הדרום, בה נכחו מנהל המחוז, מנהלת מחלקת העסקאות,  וב"כ המשיבה 8. בסיומה של אותה פגישה נרשם סיכום דברים, אשר הועבר למנהל המינהל עו"ד אבי דרכסלר. נרשם בין היתר באותו סיכום כי המשיבה 8 הגיעה להסדר פיצוי עם המושב תקומה בתמורה לויתורו על שטח של 34 דונם המצוי במשבצת החקלאית של המושב, וכן כי "עקב חוק חובת המכרזים לא ניתן להקצות השטח ישירות לעמותה אלא לרשות המקומית לאמור מועצה איזורית עזתה". עוד נאמר באותו סיכום, כי "עם קבלת פניה רשמית של המוא"ז עזתה כולל מפה מצבית ערוכה על ידי מודד מוסמך וכתב ויתור של תקומה המחוז יכין עסקה למוא"ז עזתה."

8.       ביום 30.6.99 אושרה ע"י הועדה המחוזית במחוז הדרום תוכנית מתאר 6/328/02/7 לשינוי לתכנית מתאר 328/02/7, שעניינה "קרית חינוך ושטח למוסד". יוזמת התוכנית היתה המשיבה 1. על פי התוכנית, אשר שטחה כ- 34 דונם, הותרו לבניה בשטח התוכנית, קרית חינוך, ומבנים למוסדות ציבור, אשר ישמשו לגן ילדים, בית ספר, ישיבה, מגורי סגל ותלמידים, בית כנסת, אולם התכנסויות, כוללים וכדו'. יצויין, כי ביום 23.02.98 שלח ראש המועצה של המשיבה 1 מכתב למר שלום דנינו, שהיה הממונה על המחוז במשרד הפנים בבאר-שבע, בענין התוכנית - 6/328/02/7. נאמר באותו מכתב: "השטח עליו הוכנה התוכנית, הוא בתחומי המועצה האזורית עזתה. מליאת המועצה אישרה לעמותת "ברית שלום וחסד" הקמת קרית חינוך בשטח זה. מאחר והעמותה הגיעה להסדר והסכמה עם מושב תקומה, המחזיק בשטח. לא קיימות מצידנו שום התנגדויות לתוכנית, ואנו מסכימים לאישור הת.ב.ע הנ"ל. עם אישור הת.ב.ע תועברנה הזכויות בקרקע על פי הנהלים הדרושים לעמותת "ברית שלום וחסד", על שם הרב איפרגן זצ"ל." המשיבה 8 היתה מכותבת על אותו מכתב.

9.       בין המשיבה 1 למשיבה 8 נחתם ביום 18.11.99 חוזה חכירה. באותו חוזה נאמר כי  המשיבה 1 עומדת לרכוש זכות חכירה מאת מנהל מקרקעי ישראל, ומסכימה להחכירו בחכירת משנה למשיבה 8.

בין המנהל והמשיבה 1 נחתם ביום 27.11.02 חוזה חכירה לגבי שטח של 18,033 ממ"ר בערך, בגוש: 279001, חלקות: 1 (בחלק), מגרשים: 101, 102, 103, 151, לפי תוכנית מפורטת 431/03/7. על פי חוזה החכירה שבין המנהל למשיבה 1, מטרת החכרת הקרקע הינה הקמת ישיבה.

10.   על מגרש 151 הקימה המשיבה 8 שמונה קרוואנים אשר נועדו לשמש כבית ספר - חדרי לימוד. ביום 01.08.05 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שמעונים היתר בניה לעבודות הבניה האמורות. מטעם המשיבה 8 הוגשה חוות דעת של שמאי המקרקעין זאב זק"ש, בה נאמר כי ההשקעה בבניה על מגרש 151 הינה בסכום של 2,750,000 ש"ח.