פסק-דין בתיק עתמ 258/06

1. העותרת הינה חברה פרטית ומפעילה תחנת תדלוק בבאר שבע בין  שדרות ירושלים ושדרות טוביהו.

לטענת העותרת מזה למעלה מחמישים שנה, עפ"י אישור של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, הותרו כניסות ויצאות שמאלה אל התחנה וממנה משדרות ירושלים. בשנת 2002 התקבלה החלטה על ידי המשיבים לשנות את הסדרי התנועה במקום, בעקבות אותה החלטה נבנה בשנת 2005 אי תנועה על הכביש בשדרות ירושלים,  כך שכיום הכניסות שמאלה לתחנה משדרות ירושלים והיציאות ממנה שמאלה, נחסמו.

כנגד ההחלטה של המשיבים, אשר כתוצאה ממנה נחסמה הכניסה שמאלה לתחנה, והיציאה שמאלה ממנה,  מופנית העתירה.

בסיכומיה צמצמה העותרת את הסעד המבוקש על ידה בעתירה,  כאשר הסעד לו עתרה בסיכומים הוא מתן הוראה "למשיבות 1-6 לאפשר פנייה שמאלה מציר התנועה ברחוב שדרות ירושלים בבאר שבע אל תחנת התדלוק  וכן פניה שמאלה מתחנת התדלוק אל שדרות ירושלים, כפי שהיה נהוג מזה עשרות שנים".

2. המשיבים עתרו לדחיית העתירה. עיקר טענתם כי השינוי בהסדרי התנועה נעשה מטעמים של בטחון המשתמשים בשדרות ירושלים.

3. בדיון שהתקיים ביום 10.7.06 נקבעו הפלוגתאות בהן התבקשה הכרעה. בסיכומיהם התייחסו ב"כ הצדדים לפלוגתאות כפי שנקבעו - ואף אני אעשה כן.

א. האם יש לדחות את העתירה על הסף מנימוק של איחור בהגשה ושיהוי.

4.       לטענת המשיבים 1-6, (להלן:"העירייה") דין העתירה להדחות על הסף בשל שיהוי .

אף אם יש ממש בטענת העירייה בדבר הגשת העתירה באיחור, שכן עולה מהנספחים לעתירה כי לכל המאוחר בספטמבר 2005 התברר לעותרת כי הפניה שמאלה לתחנה עומדת להחסם, ועתירה הוגשה במרץ 2006, סבורתני כי השיהוי, בנסיבות, אינו מצדיק דחייתה של העתירה על הסף, ומן הראוי, כי העתירה תידון לגופה.

ב. האם התכנית משנת 1969 שאפשרה לכאורה כניסה לתחנת התדלוק בוטלה עם אישור התכנית משנת 1974.

5. בשנת 1969 גבלה התחנה ברחוב העצמאות אשר היה אז כביש בין עירוני.  לטענת העותרת עפ"י תוכנית משנת 1969 אישרה הוועדה המחוזית פניה שמאלה לתחנה מרחוב העצמאות. העירייה אישרה בכתב התשובה טענה זו של העותרת. נאמר בכתב התשובה "הוועדה המחוזית אומנם אישרה פניה שמאלה מרחוב העצמאות אך זו הלכה למעשה בוטלה עם ביטולו של הרחוב בשנת 1974. לאחר שנת 1974 הוקם שדרות ירושלים (כביש מס' 5) עפ"י תוכנית ג' 5/115/03/5 . הפנייה שמאלה נשוא העתירה משדרות ירושלים לתחנת התדלוק הינה פנייה אחרת מהפנייה שאושרה ברח' העצמאות...".

ובהמשך :"כן יצוין כי רחוב שד' ירושלים לא היווה מעולם תחליף סטטוטורי לרחוב העצמאות...רח' העצמאות היווה כביש עורקי בין עירוני... ואילו שדרות ירושלים הינו רחוב מאסף שכונתי... רח' שדרות טוביהו הינו רחוב שהחליף את רחוב העצמאות..."

6.       לטענת העותרת מהתקנון והתשריט של  תוכנית ג'  5/115/03/5 (להלן:"התוכנית משנת 1974"), עולה כי "שדרות ירושלים היינו סטייה/ הטיה/ הזזה של רחוב שדרות העצמאות הן מבחינה פונקציונלית הן מבחינה סטטוטורית, והן מבחינה פיזית פשוטה. עוד טענה העותרת כי אם משדרות העצמאות שהייתה בזמנו כביש בין עירוני התירה הוועדה המחוזית בשנת 1969 כניסה ויציאה שמאלה אל תחנת התדלוק על אחת כמה וכמה שכאשר מדובר ברחוב מאסף שכונתי תותר כניסה ויציאה שמאלה לתחנה וממנה".

העותרת הוסיפה וטענה כי ביטול הפניה שמאלה, אם אכן התוכנית משנת 1974 התכוונה לבטלה, הייתה צריכה להיעשות באופן ברור בתוכנית. עוד טענה העותרת כי  בתוכנית משנת  1974 רחוב העצמאות לא בוטל.

7.       אין בידי לקבל טענות העותרת באשר לפלוגתא השניה. מהתקנון והתרשים של התוכנית משנת 1974 עולה כי בקטע הרלוונטי לעניינה של העותרת רחוב העצמאות בוטל. משבוטל רחוב העצמאות ,כאמור בתוכנית משנת 1974 , ממילא האישור שניתן בזמנו ע"י הועדה המחוזית לפניה שמאלה לתחנה מרחוב העצמאות, התבטל. עוד עולה מהתכנית כי רחוב  שדרות ירושלים אשר בתוכנית צבוע בצבע ורוד בהיר, הינו "דרך קיימת או מאושרת". היינו  רחוב שדרות ירושלים לא החליף, על פי התוכנית, את רחוב  העצמאות בקטע שבו רחוב העצמאות בוטל. יצוין כי בתקנון נאמר בסע' 5 "ציונים בתשריט" כי " דרך קיימת או מאושרת" ייצבע בצבע חום, אולם בפועל כאמור בתשריט, הסימון הוא בצבע ורוד בהיר.

פרט לביטול רחוב העצמאות בקטע אליו מתייחסת התוכנית, הסדירה התוכנית משנת 1974 כניסות משדרות ירושלים לתחנת התדלוק של העותרת ותחנת תדלוק נוספת שלידה. דרכי הכניסה לתחנות התדלוק נצבעו בתשריט בצבע ורוד כהה כאשר במקרא בתשריט צוין כי הן : "דרך מוצעת". בתקנון בסע' 5 נרשם "צבע אדום - דרך או חניה מוצעת".

ג. האם לצורך השינוי שבוצע, שהוא נשוא העתירה, היה על המשיבים להגיש תוכנית מפורטת או די היה בדרך שנקטו.

8.       לטענת העותרת כדי לבטל  "כניסה חוקית ומאושרת ע"י הועדה המחוזית " , היה על העירייה להכין תוכנית מפורטת .

עוד הוסיפה העותרת "על מנת לאשר את השינויים המכונים "הסדרי תנועה" צריכה הייתה משיבה 1 באמצעות מוסדות התכנון שלה להכין תוכנית מפורטת ולהעבירה את כל שלבי האישור הנדרשים בחוק ...".  לאמור, הוסיפה העותרת, כי אי הגשת תוכנית מפורטת, מונעת ממנה להגיש תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה,כמו גם מונעת ממנה את הזכות להתנגד לתוכנית, בהיותה נפגעת עיקרית.