פסק-דין בתיק עתמ 2252/06

זוהי עתירה כנגד צו הרחקה אשר ניתן כנגד העותר ולהורות  על החזרתו למקום

מגוריו הנמצא בטול-כרם, ברשות הפלסטינית.

עובדות:

1.         העותר הינו אזרח מצרי אשר נכנס לישראל ביום 7.7.00 דרך מעבר רפיח, באשרה ב/2 בתוקף לשלושה חודשים.

2.         מאז אוקטובר 2000, שוהה העותר בישראל ו/או בשטחי האזור, שלא כדין.

3.         ביום 24.8.01 התחתן העותר עם גב' מכרם מוגרבי לפי חוזה נישואין אשר נערך בטול כרם.

            מנישואי בני הזוג נולדו שני ילדים אשר נרשמו במרשם האוכלוסין הפלסטיני.

4.         ביום 26.11.04, כך לטענת העותר, הוגשה בקשה לרשות הפלסטינית, עבור העותר, לאיחוד משפחות ולטענתו הבקשה נמצאת בהליכים סופיים.

5.         ביום 1.9.06 נעצר העותר בשטח ישראל וביום 3.9.06 נערך לו שימוע במסגרתו הודה כי נכנס לארץ ביום 7.7.00 ונשאר לאחר שפגה אשרת שהייתו על מנת לעבוד בשטחי הרשות.

            באותו שימוע הודה העותר כי הוא שוהה שלא כדין בישראל והוא מבקש לשוב למצרים.

            לאחר השימוע הוצאו כנגד העותר צוי הרחקה ומשמורת (נספח ב' ו- ג' לתגובה).

6.         ביום 4.9.06 הובא העותר בפני בית הדין לביקורת משמורת אשר אישר את צו המשמורת (נספח ד' לתגובה).

7.         לאור האמור לעיל הגיש העותר ערעור מנהלי אשר נמחק (עמ"נ 271/06) ובמקומו הוגשה עתירה מנהלית, היא העתירה נשוא פס"ד זה.

8.         לטענת העותר, משטרת ההגירה או מי מטעמה לא התחשבה בכך כי העותר הינו תושב טול-כרם ברשות הפלסטינית ולמרות זאת החליטה לגרשו למצרים.

            עוד טוען העותר כי המשיב לא התחשב כי יש לו משפחה וילדים הנמצאים בטול-כרם, כי הוא מפרנס יחיד, כי גירושו למצרים יגרום נזק בלתי הפיך לעותר וכי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות על יסוד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

9.         המשיב מתנגד לעתירה, הכל כמפורט בתגובה בכתב.

דיון:

10.       דין העתירה להידחות.

11.       העותר נכנס לישראל ב- 7.7.00 ומאז אוקטובר 2000 הוא שוהה בישראל ו/או בשטחי האזור שלא כדין.