פסק-דין בתיק עש 943/04

ערעור על החלטת הממונה על שוק ההון, מיום 27 במאי 2004, על שלילת רישיון המערער לעסוק בתיווך לעניין ביטוח בענף ביטוח חיים (להלן: " החלטת המשיב").

א. פסק דין קודם

1.      החלטת המשיב התבססה על החלטות קודמות, לפיהן היפר המערער את הוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (בשנת 2006 התקבל תיקון לחוק וכיום הוא נקרא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981) (להלן: " חוק הפיקוח") ואת הוראות חוזר המפקח בדבר איסור מתנות יקרות ערך (להלן: " חוזר המתנות").

          המערער ערער גם על החלטות אלו במסגרת ע"ש 714/01, 780/01 ו-724/01. ערעורים אלו עסקו בתוקפו של חוזר המתנות ובחוקיותו. שלושת הערעורים נדחו על ידי חברתי השופטת ש' וסרקרוג (כתוארה אז), בפסק דינה מיום 4 באפריל 2005. המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין. ערעור זה נמחק לבקשת המערער בפסק דין מיום 29 באוקטובר 2006, ע"א 5215/05-ד'.

2.      נקודת המוצא לפסק דין זה היא, כי המערער היפר את חוק הפיקוח ואת הוראות חוזר המתנות, כפי שקבעה השופטת וסרקרוג. נקודת מוצא זו מייתרת את הדיון בטענות המערער בנוגע לתוקפו של חוזר המתנות, ולגבי הפרת חוק הפיקוח על ידי המערער ב"הגבלת הזכות לבטל את החוזה".

ב. רקע

3.      המערער, החזיק ברישיון סוכן ביטוח החל משנת 1988 ופעל מכוח רישיון זה בתחום ביטוח החיים.

4.      ביום 31 בדצמבר 1998 הוציא המשיב את חוזר המתנות (חוזר ביטוח כללי 13/1998). החוזר אוסר מתן מתנות או הטבות אחרות, שאינן חלק אינטגרלי מעסקת הביטוח ועלותן עולה על 200 ש"ח, אגב התקשרות בחוזה ביטוח. כמו כן קבע החוזר, כי למבטח או סוכן ביטוח אסור לדרוש, בכל מקרה שהוא, השבת מתנה שניתנה אגב התקשרות בחוזה ביטוח.

5.      בסמוך לאחר הוצאת החוזר, הגיש המערער ערעור לפי סעיף 102 לחוק הפיקוח (ע"א חי' 4129/99), בו שטח טענותיו לגבי החוזר. ביום 23 באפריל 1999 נמחק ערעורו הראשון של המערער בנושא חוזר המתנות - לבקשת המערער.

6.      ביום 30 ביוני 1999 הוגשה למשיב תלונתה של לשכת סוכני הביטוח בישראל, לפיה מפיץ המערער פרוספקטים בהם מובטחת מתנה כנגד המשכיות והתמדה בתוכנית ביטוח. בעקבות תלונה זו התנהל הליך מסודר בו הזהירה נציגת המשיב את המערער, כי עליו להפסיק את פעולותיו וכי הוא מסתכן בביטול או התליה של רישיונו.

7.      לאחר תלונה זו הוגשו שתי תלונות נוספות כנגד המערער - לפי התלונות הציע המערער הטבות אגב עסקת ביטוח.

8.      לבקשת עורך דינו של המערער נערך לו שימוע, במהלכו התחייב בכתב כי "לא ינקוט בהליכי שיווק תחליפיים החורגים מהוראת הדין". גם התחייבות זו לא שינתה את דרכי המערער ולאחריה הגיעו לידי המשיב תלונות נוספות - רבות במספר - כנגד המערער.

9.      המשיב הכריע בשמונה תלונות שהוגשו כנגד המערער וקבע כי במעשיו היפר המערער את הוראות חוק הפיקוח ואת הוראות חוזר המתנות. על החלטות אלו הוגשו הערעורים במסגרת ע"ש 714/01, 780/01 ו-724/01.

10.    לאחר הליכים שניהל המערער מול המשיב ומול הוועדה המייעצת שליד המפקח על הביטוח, שכונסה על מנת לדון בביטול או התליית רישיונו, התכנסה הוועדה ודנה בעניינו של המערער. ביום 16 במארס 2003 הופיע המערער בפני הוועדה וטען בפניה בנושא התנהלותו השיווקית. ביום 30 במארס 2004 הופיע המערער פעם נוספת בפני הוועדה. בשתי הפעמים השלים המערער את טיעוניו בכתב.

11.    ביום 28 באפריל 2004 החליטה הוועדה המייעצת פה אחד להמליץ בפני המשיב לשלול לצמיתות את רישיונו של המערער. המשיב אימץ המלצה זו ב- 27.5.04.

ג. הפגמים בהתנהלותו השיווקית של המערער

12.    התנהלותו השיווקית של המערער כללה הצעת עסקאות ביטוח ללקוחות המזדמנים לחנויות - תוך הצעת מתנות יקרות ערך. עם השלמת העסקה, החתים המערער את לקוחותיו על טופס התחייבות, בו התחייב המבוטח לשלם תשלום סדיר ורצוף של 36 פרמיות חודשיות לחברת הביטוח.

          עוד נקבע כי אם לא יעמוד בהתחייבותו, ישלם המבוטח למערער את שווי ההטבה שקיבל, בצירוף הצמדה. במקרים רבים נדרש המבוטח להפקיד בידי המערער שטר בחתימתו - להבטחת ההתחייבות.

          כאשר ביקשו לקוחות לסיים את התקשרותם עם המערער, הוגשו השטרות שניתנו לו לגבייה בהליכי הוצאה לפועל.