חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עש 1552/05

: | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
1552-05
26.4.2006
בפני :
אריאל ואגו

- נגד -
:
אבו מדיעם מחמד
עו"ד אלעתאיקה עאמר
:
מנהל מכס ומע"מ
עו"ד פמ"ד אזרחי- נעם חת מקוב
פסק-דין

1.         לפני ערעור לפי סעיף 64 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: חוק מע"מ), על החלטת מנהל מע"מ בבאר-שבע, מיום 11.10.05, בה דחה את בקשת המערער לרשום את חברת מ.ח.ש כוח אדם בע"מ, ח.פ. 513672642, כ"עוסק מורשה".

2.         המערער, תושב רהט, נרשם כתאגיד אצל רשם החברות, ביום 30.03.05. מיסד החברה, מנהלה ובעל כלל מניותיה הוא המערער, מר אבו מדיעם מחמד. מטרת החברה הינה אספקת כח אדם ועובדים לענף העופות.

אציין כעת, כי מוטב וראוי היה לו החברה היא שהגישה ערעור זה, כמקובל, ולא המערער, אך משהמשיבה, בהגינותה, לא עמדה על כך, יוכרע נשוא הערעור לגופו.  

בחודש 8/05 הגיש המערער, באמצעות מנהל חשבונות, בקשה לרשום את החברה מ.ח.ש כוח אדם בע"מ כעוסק מורשה לצורך החוק, וזאת בהתאם לסעיף 52 לחוק מע"מ. לבקשה צורפו מסמכים שונים, לרבות רישיון רכב ורשימת עובדים פוטנציאלית.

בימים 11.08.05, 5.09.05, ו- 10.10.05, זומן המערער לבירור וחקירה אצל מנהל מע"מ, במטרה לבחון את אמיתות כוונותיו בפתיחת העסק, וכן לשימוע שהתקיים ביום 24.11.05 סמוך לאחר מתן ההחלטה נשוא הערעור.

החקירות העלו, כי המערער הינו סטודנט ללשון, כבן 25, אשר בבעלות אחיו - עדאל, חברה בשם "פאתן", שעיסוקה איסוף והעמסת עופות. מהדברים שאמר בחקירה מיום 11.08.05, עליהם חזר גם ביום 5.09.05, נראה שאחיו עדאל הוא שנתן לו את הכסף לרכישת הרכב, והוא זה שהביאו בפני יועץ המס ועורך הדין על מנת לקדם את רישום החברה במע"מ.

עוד התברר, וזאת עפ"י הודאתו של המערער מיום 10.10.05, כי בטרם אושר רישומו כעוסק, קיבל וביצע המערער עבודה, עבורה קיבל תמורה. המשיב סירב להוציא חשבונית חד פעמית, אשר תאפשר קבלת שכר בגין עבודה, ותשלום שכר עבודת העובדים. ולפיכך, הוציא המערער חשבונית פיקטיבית, ב- 9/05, כנגד קבלת תשלום, וזאת טרם קבלת תשובת המשיב לבקשתו.

החלטת המשיב, אשר ניתנה ביום 11.10.05, אמנם לא לוותה בהנמקה מפורטת, אך ביסוסה נפרש לפני בהליך זה. בהתאם לסמכותו הקבוע בסעיף 52(ב)(ג) לחוק מע"מ, סירב המשיב לרשום את החב' כ"עוסק מורשה", וזאת משני טעמים. האחד, חשש שמא החברה תעסוק בפעילות בלתי חוקית. השני, והוא העיקרי - לפיו מאחר והמנהל לא שוכנע באמיתות כוונותיו להקים את העסק, סורבה בקשתו.

עיקר המחלוקת בין הצדדים, סבה סביב השאלה, האם שיקול הדעת שהפעיל המנהל לצורך קבלת החלטה האמורה, היה סביר בנסיבות העניין, אם לאו.

3.         המערער טוען כי סירוב מנהל מע"מ לרושמו כ"עוסק מורשה", נבע ממניעים פסולים, שאינם ברורים לו, לנוכח הגשת האישורים והמסמוך הרלוונטי, ובהיעדר הנמקה מפורטת. עוד הוא מוסיף, כי העילה שעניינה חשש לביצוע פעולות בלתי חוקיות, נולדה לעולם רק לאחר סירוב המשיב לרשום את המבקש, אשר הביא את המערער להוציא חשבונית פיקטיבית, בניגוד למותר. בסעיף 13 לסיכומיו, טוען המערער, כי:

"אכן עולה מחקירות המערער שנעשו מעשים שלא היא צריך לעשות, אך הנהוג והמקובל שאדם מסתבך עם החוק לפעם ראשונה חובה להקל עמו" (כך!)  

ולבסוף, סבור המערער, כי ההוראה הקבועה בחוק מע"מ, אשר מקנה למנהל שיקול דעת לסרב לרשום עוסק, אינה מתיישבת עם הוראות סעיף 6 לחוק יסוד: חופש העיסוק, ובמישור זה, נפגעו זכויותיו.

המשיב טוען כי העילה המרכזית לסירוב הרישום היה חשדו בדבר כנות כוונת המערער להקים עסק, אשר התבסס על עימות המערער עם נתונים בחקירות, ואי- מתן תשובות הולמות מצידו לשאלות כגון הכיצד רשימת העובדים מונה נשים צעירות אמהות לילדים קטנים, מדוע אחיו הוא שהניע את גלגלי העגלה בדרך לרישום החברה במע"מ ונפקות הצהרתו היזומה של המערער, לפיה אינו מתכוון למכור את החברה או לאפשר לאחרים להשתמש בה. לדידו, נושא החשבונית הפיקטיבית, ובעקבותיו החשש לביצוע עבירות, היה רק אחד הגורמים לסירוב לרישומו של המערער כעוסק. לדבריו, המערער החל לעסוק כבר ב- 7/05, ואילו פנייתו למשיב נעשתה רק ב- 8/05, עובדה המהווה עבירה לכשעצמה.

המשיב מדגיש, בסעיף 13 לסיכומיו, שאינו חוזר בו מהחלטתו, ולפיכך:

"שילוב הגורמים במקרה זה, של אי הקמת עסק, התחלת עיסוק לפני פניה לרישום ושימוש בחשבונית פיקטיבית, מצדיקים את סירובו של המשיב לרשום את המערער ואינם מצדיקים הקלה עימו, גם אם בכל אחד מן הגורמים זו הפעם הראשונה שהמערער לקה בהם".

4.         חובת הרישום, הקבועה בסעיף 52 לחוק מע"מ, הינה כללית, וחלה על עוסקים, מלכרי"ם ומוסדות כספיים. פרופ' א. נמדר, בספרו "מס ערך מוסף", תשס"א-2000, פרק 19, עמ' 605, עומד על הרציונל העומד בבסיס הסעיף, אשר לדבריו:

"נועד ליצור מנגנון פיקוח על גביית המס, ובמיוחד על ניכוי מס תשומות, הנעשה על פי חשבונית מס שרק עוסק מורשה מוסמך להוציאו".

ובעמ' 609 , מוסיף:

"לפי סעיף 47(א) לחוק, רק עוסק מורשה רשאי להוציא חשבונית מס היכולה לשמש לניכוי מס תשומות. לפיכך, רישומו של עוסק וקבלת המעמד של "עוסק מורשה" יש להם חשיבות רבה בחיי עסק".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>