פסק-דין בתיק עש 1097/04

1. נימוקי הערעור

הערעור הוגש על הודעת המשיב מיום 9.4.04, בה דחה את השגת המערערת על שומת תשומות המתייחסת לתקופה של ינואר 99' עד אוקטובר 2003.

בנימוקי הערעור נאמר כי המערערת עוסקת בתחום הנדסת המעליות. עיסוקה כולל, בין היתר, התקנת מעליות, אחזקתן, מתן שירותי חילוץ ממעליות למוסדות ציבוריים ומסחריים וכן לבתי מלון ובתי מגורים בכל הארץ.

המשיב הוציא למערערת שומה בסכום קרן של כ- 158,0000 ש"ח, בגין החזקת רכב מסחרי (להלן: "הטנדרים" או "הרכב המסחרי").

בהשגה נאמר כי אין מקום לאישור ניכוי תשומות בגין החזקת הטנדרים בשיעור 2/3 במקום בשיעור של 100%.

המערערת טענה כי כלי הרכב המסחריים של החברה משמשים למתן שירות למעליות 24 שעות ביממה - 7 ימים בשבוע.

לכן, אין שימוש מעורב בכלי הרכב המסחריים וכל שימושם של הטנדרים הוא למתן שירות בלבד.

לאור זאת היה מקום לאשר ניכוי תשומות בשיעור 100%.

בהחלטת המשיב בהשגה נאמר כי נשמעו על ידו טיעונים ונימוקים בנוגע לשומה, ולאחר שהקשיב להם ביטל חלק מהשומה, המתייחסת לנושאים אחרים, ואילו החיוב בגין התשומות עומד על כנו.

במסגרת הערעור נטען כי ההחלטה בהגשה אינה מנומקת ולא מפורטת.

עוד נאמר כי המחלוקת בין המשיב למערערת היא מחלוקת עובדתית הנסמכת על האמור בספרי המערערת, ולכן נטל ההוכחה מוטל על המשיב.

המערערת התיחסה לטענות השומה בענין הרכבים המסחריים.

יש לציין כי במסגרת הערעור הועלו שתי טענות נוספות אשר הוסדרו בין הצדדים במהלך הדיון.

המערערת טענה כי ניכוי המס בוצע בניגוד לתקנה 18 לתקנות מע"מ.

המערערת היא מפעל חיוני לצורך חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967 והשירותים ניתנים על ידה כאמור 24 ביממה - 7 ימים בשבוע.

המערערת מספקת שירותים לכ- 2000 מעליות ברחבי הארץ ויש לה מספר מרכזי שירות הפזורים בארץ.

המערערת מפעילה 31 כלי רכב, מתוכם 20 כלי רכב מסחריים המיועדים לצורך עמידה בדרישות הכוננות להן היא מחוייבת.

ישנם רכבים המשמשים כרכבי חברה בלבד שהם רכבי עבודה, ויש רכבים, הטנדרים, שהם רכבי כוננות.

הפרדה זו תומכת בדרישת המערערת להכרה בניכוי מלא לרכבים המשמשים כרכבי כוננות ובניכוי חלקי לרכבי החברה.