פסק-דין בתיק עש 1085/03

1. נימוקי הערעור:

הערעור הינו ערעור על החלטת המשיב בהשגת המערערת מיום 17.2.03, בה דחה המשיב את גישת המערערת על פיה יש להבחין בין הכנסות החייבות במס הנובעות מביצוע עבודות בנייה, לבין הכנסות פיננסיות לעניין חיוב במס ערך מוסף.

במסגרת ההחלטה בהשגה, אשר צורפה כנספח א' להודעת הערעור, נאמר כי השגת החברה ממוקדת לעניין חיובה במס על סכומים בסך של כ- 11 מליון ש"ח אשר, לטענתה, אינם חלק מהתמורה המוסכמת בין החברה לבין רוכשי דירות בפרוייקט בנה ביתך בשכונת עמישב בפ"ת (להלן: " הפרוייקט").

המשיב ציין את נימוקי ההשגה:

- המערערת טענה כי הסכום לעיל פטור ממס מאחר ומקורו בהכנסות מריבית פק"מ, הפרשי שער, ריבית על פקדון צמוד דולרי והפרשי ערך מפקדונות קרנות נאמנות.

הכנסות אלה הוצגו בספרי החברה כהכנסות פיננסיות.

- ההכנסות הנובעות מביצוע עבודות הבנייה דווחו באופן סדיר.

- התמורה מייצגת את מחיר העסקה החייבת במס בשל הזמנת הבנייה מאת המערערת היא בסך של כ- 36 מליון ש"ח + מע"מ.

תמורה זו שולמה על ידי הרוכשים והופקדה בחשבונות סגורים.

לבנק אשר ליווה את הפרוייקט ניתנה הרשאה לשלם מתוך כספים אלה למערערת, בהתאם להתקדמות הבנייה והוצאות אחרות.

- הכספים אשר הופקדו בחשבון שייכים למערערת, אך לא שוחחרו לה אלא באישור המפקח הצמוד, כלומר מנהלת הפרוייקט, בהתאם להתקדמות הבנייה.

- הפירות שהצטברו בחשבון ממועד ההפקדה ועד למועד התשלום, שייכים לקבלן על פי חוזה ההתקשרות בין המשתכנים למערערת.

המשיב דחה את ההשגה וקבע כי ההבחנה בין הכנסות החייבות במס הנובעות מביצוע עבודות בנייה, לבין הכנסות פיננסיות שצמחו למערערת מהפירות שהצטברו בחשבון הבנייה - הינה הבחנה מלאכותית.

חשבון זה הינו חשבון בבעלות המשתכנים ובאחריותם הבלעדי, בלא שלמערערת היתה אחריות בגין החשבון או זכות למשיכת כספים ממנו.

חשבון זה היה משועבד לבנק טפחות. החשבון נוהל עבור המשתכנים, רוכשי הדירות, על ידי הבנק המלווה, בנק טפחות, אשר שימש כנאמן ושלוח של המשתכנים.

כנאמן וכשלוח של המשתכנים היה הבנק בלבד בעל זכות פעולה בחשבון, בהתאם להרשאה אשר ניתנה לו על פי ההסכמים, והוא היה רשאי להשקיע את כספי החשבון באפיקים סולידיים דלי סיכון.

הכספים לא היו שייכים למערערת אלא למשתכנים, אך הם היו מיועדים לה ואמורים להשתלם על פי קצב התקדמות הבנייה.

הפירות שהצטברו בחשבון ממועד ההפקדה עד למועד התשלום למערערת, דינם כדין הכספים אשר הופקדו בחשבון הבנייה. כלומר, הם לא היו שייכים למערערת אלא למשתכנים אך היו מיועדים למערערת.

מנהל המערערת הציג בשלב הדיונים בהשגה מסמך המופנה לבנק דיסקונט מאת בנק טפחות, לפיו למנהל החברה ניתנה זכות למתן הוראות השקעה במסלול פקדונות שקליים, מתוך מטרה להוכיח כי חשבון הבנייה היה שייך למערערת.