פסק דין בתיק ערר מס' 1679/09

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 1679/09

(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995

בעניין:                          עאיד עאסי

                                    ע"י עוה"ד פיראס אבו אחמד

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ"ר 7399800 (להלן: "הרכב הראשון") ורכב מ"ר 2235715 (להלן: "הרכב השני"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתו על העורר בגין נסיעות שבוצעו באמצעות כלי הרכב בכביש האגרה.

2.      בכתב הערר התייחס העורר אך ורק לרכב הראשון וביקש את ביטולם של חיובי הפו"ה שהושתו עליו מעבר לחיובי אגרת הנסיעות. העורר טוען כי הודעות החיוב לא נשלחו לכתובת הרשומה אצל המשיבה, "ת.ד. 38181 שעפט ירושלים" (להלן: "תיבת הדואר"), כפי שנמסרה לה בעת שערך חשבון מנוי בשנת 2006, וכי רק עם עיכוב הרכב על כביש האגרה ביום 25.10.09, על ידי המשיבה (להלן: "העיכוב") נודע לעורר על החוב והוא שילם אותו. העורר מציין כי מאז 6/06 ועד ליום 18.2.09 הוא קיבל את הודעות התשלום לתיבת הדואר, ושילם את כל החיובים במועד. העורר צירף צרור חשבוניות להוכחת טענתו. הערר טוען כי מחודש אפריל 2009 הפסיקה המשיבה לשלוח את ההודעות לתיבת הדואר ומאז לא קיבל כל הודעה מן המשיבה, עד מועד העיכוב, כאמור.

3.      המשיבה, בתגובה לערר, טענה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר. המשיבה טוענת, כי פעלה כדין ובהתאם להוראות החוק והתקנות, בנוגע למשלוח החשבוניות לכתובת הרשומה ברשות הרישוי, השתת החיובים, השתת הפו"ה ונקיטת הליכי הגביה. המשיבה הבהירה שביחס לשני כלי הרכב נצברו חיובי פו"ה על שם העורר. המשיבה טוענת כי לעורר לא היה מעולם חשבון מנוי אצלה, בניגוד לטענתו. המשיבה מציינת עוד, כי ביחס לרכב השני העורר לא שילם כל חשבונית. כן טוענת המשיבה שבמועד העיכוב נמסר לעורר מידע על חיוביו והיא מצידה עשתה את כל שביכולתה על מנת ליידעו על חיוביו וכן שהעורר לא הציג כל אסמכתא לביסוס טענתו לאי קבלת החשבוניות. בנוסף, המשיבה ביקשה שהוועדה תבחן האם הערר הוגש במועד.

לתגובתה צירפה המשיבה, בין היתר, את פרטי החשבוניות הרלוונטיות, את רישומי הדואר ביחס לחשבוניות שנשלחו בדואר רשום, את ריכוז החשבוניות, לרבות מועדי הפקה והתשלומים, וכן "דו"ח ריכוז בקשות שירות לפי חשבון".

מנספחים אלו עולה, בין היתר, כי עד להגשת תגובת המשיבה לערר, בגין הרכב הראשון הופקו בסך הכול 30 חשבוניות, החל מחשבונית א' (מיום 29.1.06) וכלה בחשבונית ל' (מיום 29.11.09). חשבוניות א' - כב' (הופקה ביום 28.1.09) נשלחו לתיבת הדואר והיתר נשלחו לכתובת "שעפט ירושלים 97300" (להלן: "הכתובת החלקית"). כל החשבוניות שנשלחו לתיבת הדואר, שולמו על ידו, ובקרבן חשבונית פו"ה אחת ויחידה, נספח יט' (בגין איחור בתשלום חשבונית יח'), ואף היא שולמה והיא אינה חלק מן הערר. החל מחשבונית כג', הראשונה שנשלחה לכתובת החלקית, לא שולמו החיובים, ורישומי הדואר שלצד החשבוניות שכללו פו"ה וככאלה נשלחו בדואר רשום (לפי תקנה 5 לתקנות האכיפה), מציינים "הנמען לא ידוע" (חשבוניות נספחים כד', כו', כז', כח' לתגובת המשיבה) חשבונית נספח כט' כוללת חיוב בגין העיכוב (בהתאם לתוספת הראשונה לתקנות האכיפה).

ביחס לרכב השני הופקו בסך הכול שתי חשבוניות. חשבונית נספח לא' כוללת חיוב אגרה בגין 2 נסיעות וחשבונית לב' כוללת חיוב פו"ה בשיעור 48 ש"ח עקב אי תשלום במועד של חשבונית לא'. שתיהן נשלחו לכתובת החלקית וחשבונית לב', שנשלחה בדואר רשום חזרה לידי המשיבה בציון הטעם "הנמען לא ידוע".

4.      דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 16.3.11. לדיון התייצבו בא כוח המשיבה, העורר ובא כוחו. במהלך הדיון שמענו את עדות העורר, שהשיב לשאלות הוועדה ושאלות בא כוח המשיבה. להלן מספר דברים שעלו בדיון ושמוסיפים על האמור בכתבי הטענות.

מדברי ב"כ העורר בדיון התברר, שטענת העורר לכך שהצטרף כמנוי למשיבה לא נוסחה באופן מדויק וכי כוונת העורר היא שהוא מסר למשיבה את כתובתו המדויקת, תיבת הדואר, והוסכם בינו לבין המשיבה שהחשבוניות תישלחנה לכתובת זו ותשולמנה על ידי העורר לאחר שתגענה לידיו בדואר.