פסק דין בתיק ערר 666/08

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 666/08

(כביש ארצי לישראל) התשנה - 1995

בעניין:                          אלון עבו

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר 2066788 (להלן: "הרכב הראשון", כהגדרתו בתגובת המשיבה לערר) ורכב מ.ר. 8625923 (להלן: "הרכב השני"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתו על העורר בגין נסיעות שבוצעו באמצעות כלי הרכב בכביש האגרה.

2.      בכתב הערר, שהוגש ביום 27.7.08 טוען העורר כי ביום 29.6.08 הגיעה לידיו התראה לפני פתיחת תיק הוצל"פ בגין חוב של 2,942.23 ש"ח למשיבה. לטענתו, הוא משלם כל חשבונית המגיעה אליו וכי אם לא מגיעה חשבונית הוא אינו מודע לחוב. העורר טוען כי: "נכון להיום אין בנמצא ברשותי שום מסמך אשר מבקש אותי להסדיר חוב... כמו כן אין בידי ובנמצא ברשותי שום מסמך אשר מזוהה כחשבון לתשלום". בסוף הערר מבקש העורר "לעצור את כל התהליכים נגדי ונגיד (כנראה צ"ל - "נגיע", הוועדה) להסדר על מנת לא להיגרר להליך ארוך".

3.      המשיבה מצידה, בתגובתה מיום 4.9.08, טענה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר. המשיבה טוענת כי פעלה כדין ובהתאם להוראות החוק והתקנות, בנוגע למשלוח החשבוניות, השתת החיובים, השתת הפו"ה ונקיטת הליכי הגביה. המשיבה מציינת, כי חלק נכבד מן החשבוניות לא נדרש על ידי העורר ויש לראותו כאילו נמסר. עוד מציינת המשיבה כי העורר שילם חלק מהחשבוניות בבנק ומכך אתה למד שקיבלן. כן טוענת המשיבה כי עשתה את כל שביכולתה על מנת ליידע את העורר אודות חיוביו. בנוסף, המשיבה מבקשת שהוועדה תבחן האם הוגש הערר במועד.

לתגובתה צירפה המשיבה את פרטי החשבוניות הרלוונטיות, את רישומי הדואר ביחס לחשבוניות שנשלחו בדואר רשום, את ריכוז החשבוניות, לרבות מועדי הפקה והתשלומים, וכן דו"ח ריכוז בקשות שירות לפי חשבון.

מנספחים אלו עולה, בין היתר, כי ביחס לרכב הראשון הופקו 10 חשבוניות, החל מיום 28.6.07 (חשבונית נספח א') ועד יום 30.3.08 (חשבונית י'). החשבוניות כללו חיובי אגרה בגין 39 נסיעות והן נשלחו כולן לכתובת ויצמן 18  30 קרית מלאכי (להלן: "הכתובת הרשומה"). מתוך החשבוניות נספחים ב', ד' - ח', י', כללו חיובי פו"ה ולפיכך נשלחו בדואר רשום, ולצד כל אלו רישום הדואר - "לא נדרש על ידי הנמען".

השימוש ברכב השני נעשה מוקדם יותר, ובגינו הופקו 4 חשבוניות, החל מיום 28.6.05 (חשבונית נספח יא') ועד יום 28.11.06 (חשבונית יד'). החשבוניות כללו חיובי אגרה בגין 2 נסיעות והן נשלחו כולן לכתובת הרשומה. חשבוניות נספחים יב' ו-יד' כללו חיובי פו"ה ונשלחו בדואר רשום, כאשר רישום הדואר מציין ביחס לשתיהן - "נמסר לנמען".

4.      הדיון בתיק זה נקבע ליום 13.9.09. העורר לא התייצב לדיון ומשלא הודיע מאומה תוך הזמן שנקצב לו בהחלטה שניתנה בסיומו, ביום 4.11.09 הורינו על מחיקת הערר. ביום 23.11.09 הגיש העורר בקשה להחיות את הערר, וביום 8.3.10 הורינו על חידוש ההליכים בערר, לאחר שהמשיבה הגיבה לבקשה.

5.      ביום 24.5.10 התקיים דיון בנוכחות העורר ובא כוח המשיבה. העורר העיד בפנינו והשיב לשאלות הוועדה.

בעדותו, אישר העורר את האמור בערר וחזר והדגיש, כי אם לא שולמה חשבונית, הרי זה משום שלא הגיעה לידיו.