פסק דין בתיק ערר 429-07

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                      ירושלים, ערר מס' 429/07

(כביש ארצי לישראל) התשנה - 1995

בעניין:             

                                    סמאר חליל

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק   ד י ן

1.      הדיון בתיק זה התקיים בפני הרכב חסר, זאת בהסכמת הצדדים ובהתאם לסעיף 16 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב - 1992.

2.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מס' 3370728 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון עפ"י חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק") חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרת נסיעות שבוצעו ברכב בכביש האגרה, כאמור.

3.      במסגרת הערר שבפנינו, מבקש העורר שיבוטלו חיובי הפו"ה שהושתו עליו (בפיו - "קנסות") עקב אי תשלום חיובי אגרת נסיעות במועד. המדובר על שני חיובי פו"ה הכלולים בחשבוניות נספחים יח' ו - כא' לתגובת המשיבה. עיקר טענות העורר הוא זה: לטענתו, היות ולא צוין מספר תיבת הדואר שלו, אדם אחר מכפרו (כפר סכנין) קיבל את הדואר שנשלח אליו. לטענתו, הוא לא אשם בכך שלא קיבל את המכתבים לתשלום וכי הוא שילם את שהיה צריך דרך כרטיס אשראי. כמו כן, העורר מציין כי את החיוב בסך של 194 ש"ח (הכוונה כנראה לחשבונית יח' הנ"ל, שזהו סכומה) הוא שילם.

4.      מנגד, טוענת המשיבה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר, והכל כמפורט בתגובתה מיום 14.6.07.

5.      לאחר שבחנו את טענות הצדדים, עיינו בחומר שבפנינו ושקלנו את עדות נציג העורר שנמסרה בדיון שהתקיים ביום 24.9.08, החלטנו לקבל את הערר בחלקו הקטן, כפי שיפורט.

6.      לסוגיית האיחור נתייחס בסיום דברנו, שכן במסגרת השיקולים להארכת מועד, יש ליטול בחשבון את סיכויי הערר.

7.      לדיון שהתקיים ביום 17.5.07 לא התייצב העורר, ומטעמו הופיע מיופה כוחו, מר סאמר אחמד חליל. בראשית הדיון הבהרנו לנציג העורר כי לוועדה לא תהיה אפשרות לייחס משקל ראייתי לטענות העורר, אלא אם כן הוא עצמו יתייצב, יעיד בפניה וכי הוא, הנציג, אינו יכול להעיד על עובדות המצויות בידיעת העורר.  חרף זאת, עמד נציג העורר על קיומו של הדיון באותו היום.

8.      מחד, ברי שלא ניתן להשלים עם התנהלות העורר. הערר דנן הוא הערר השני שמגיש העורר. ביום 23.3.05 הגיש העורר ערר קודם שהתייחס לחשבוניות שהופקו קודם לכן. למחרת יום הגשת הערר הקודם, הגיע העורר להסדר עם המשיבה ושילם סכום מופחת שעליו סוכם. ברי שלכל המאוחר במועד זה ידע העורר על צורת התנהלותה של המשיבה, על כך שקיימת בעיה במסירת דברי דואר לידיו ועל תוצאות אי התשלום במועד. למרות זאת, כתובתו הרשומה של העורר ברישומי רשות הרישוי נותרה כשהייתה - "סחנין 0, סחנין". המעט שניתן היה לצפות מן העורר, לאחר שהבין כי כתובתו הרשומה אינה מאפשרת מסירה מסודרת של דברי דואר לידיו, היה שיעדכן את כתובתו לכתובת אמינה כדוגמת תיבת דואר, שהעורר ציין שהייתה ברשותו, או למצער שיצור קשר עם המשיבה בתדירות כזו שתמנע את האיחור בתשלומים. בהקשר זה נבהיר, כי משלא התייצב העורר לדיון בפנינו ובהעדר ראיה אחרת בעניין זה, הרי שלא ניתן לקבל את טענתו העובדתית לפיה הוא עדכן את כתובתו ויש לצאת מהנחה לפיה הוא לא עשה כן, בפרט כשעינינו רואות שהכתובת שהייתה רשומה ברשות הרישוי, אליה נשלחו החשבוניות, ושהייתה בלתי מספקת, כאמור, לא שונתה. בנוסף, לא ניתן לייחס משקל כלשהו לטענת העורר לפי החשבוניות נמסרו למאן דהו אחר בכפרו, שכן אף היא לא נתמכה בכל עדות או ראיה אחרת.

9.      מאידך, המשיבה מצידה לא ביססה את תחולתה של חזקת המסירה של הדואר הרגיל, הקבועה בתקנה 5(ב) לתקנות האכיפה. המשיבה לא הביאה כל ראיה ולו לעצם משלוח החשבוניות הללו, ובוודאי שלא למועדו, ולא ניתן לומר כי הוקמה חזקת המסירה הנ"ל. שני החיובים שבמחלוקת הושתו על העורר עקב אי תשלומם במועד של חיובי אגרת נסיעות שנכללו בחשבוניות שלטענת המשיבה נשלחו בדואר רגיל, נספחים יז' ו - כ' לתגובת המשיבה. בהעדר כל ראיה מצד המשיבה, לא ניתן, כאמור, לקבוע כי הוקמה חזקת המסירה ונוכח כפירת העורר בקבלת החשבוניות במועד, יש לצאת מהנחה לפיה הוא לא קיבלן במועד. ממילא, לא בוססה זכאות המשיבה לחייב את העורר בחיובי פו"ה בגין אי תשלומן במועד של חשבוניות האגרה הנ"ל.