פסק דין בתיק ערר 1442/09

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 1442/09

(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995

בעניין:                          מרדכי פלד

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר 5997908 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתו על העורר בגין נסיעות שבוצעו באמצעות הרכב בכביש האגרה.

2.      להלן עיקר הטענות שפרטו בכתב הערר שהוגש ביום 2.11.09:

רוב החשבוניות שולמו על ידו ללא איחור והוא בעל מוסר תשלומים גבוה. לטענתו, חשבונית אחת (סומנה כנספח ז' לתגובת המשיבה) לא שולמה כלל משום שהיא כוללת חיוב אגרה בגין נסיעה שלא בוצעה על ידו. לטענתו, פניות למשיבה לא הועילו והוא חויב לשלם פו"ה עקב אי תשלום האגרה במועד. העורר מוסיף, כי 3 חשבוניות (מתייחס לחשבוניות נספחים ג', ה', יג' לתגובת המשיבה; צורף צילומן) שולמו באיחור של 19 יום בלבד (כך לשיטתו), ולמרות זאת חוייב בפו"ה בשיעור מופקע לשיטתו של מאות אחוזים. העורר טוען כי מדובר היה על נסיעותיו הראשונות בכביש ולא הייתה מודעות לחיובים הניכרים המושתים על מי שאינו משלם את הקרן. לגבי חשבוניות נספחים ט', יז' לתגובת המשיבה, מציין העורר כי הן שולמו באיחור לאחר שחוייב בפו"ה בשיעור של 844% ו - 582% (בהתאמה) וטוען עוד שבחשבוניות הנ"ל לא ננקב מועד אחרון לתשלום. יצוין כי לערר צורף צילום "העתק" שתי החשבוניות הנ"ל ובמקום המיועד לציון תאריך אחרון לתשלום מופיע הכיתוב "לתשלום מיידי", ועל גביו חותמת הדואר המעידה על התשלום (באיחור). העורר מוסיף וקובל על כך שהחשבוניות אינן כוללות את מועד ביצוע הנסיעות אלא מרכזות נסיעות שבוצעו במהלך חודשים ארוכים. העורר מוסיף, כי לא נענתה פנייתו לקבלת פירוט הנסיעות ובמקרים אחרים נדרש לשלם עבור הפירוט.

נוכח האמור, מבקש העורר "ביטול הקנסות, או הפחתה לרמה המקובלת ברשויות/תאגידים אחרים בישראל".

3.      המשיבה, בתגובה מיום 21.12.09, טענה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר. המשיבה טוענת, כי פעלה כדין ובהתאם להוראות החוק והתקנות, הן בנוגע למשלוח החשבוניות לכתובת הרשומה ברשות הרישוי, השתת החיובים, השתת הפו"ה ונקיטת הליכי הגביה. העורר כשל מלשלם חיוביו במועד ולכן חויב בפו"ה. המשיבה מציינת כי העורר שילם במועד 7 חשבוניות מתוך 23 שהופקו לו ואילו 7 לא שולמו כלל. המשיבה צירפה תצלום של הרכב שלטענתה כולל את הנסיעה שהעורר כפר בביצועה. המשיבה מציינת כי רישומי הדואר מלמדים על מסירת החשבוניות לעורר. המשיבה מציינת כי ביום 14.11.05 וביום 20.6.06 התקבל מכתב מאת העורר ובו בקשה לקבלת מידע על תאריך נסיעה שבחשבונית נספח ז', אולם ניסיונות לאתר את העורר לא צלחו ונשלחו לו שני מכתבים המסבירים את האופן שבו ניתן לקבל פירוט נסיעות. ביום 11.3.08 נשלח אל העורר מכתב התראה קודם לנקיטת הליכי הוצל"פ וביום 28.4.08 התקבל מכתב העורר המלין על חיובי הפו"ה. המשיבה מפרטת את חילופי המכתבים עם העורר במועדים נוספים (יום 19.5.08 מכתב מחלקת פנ"צ אל העורר עם הצעה להנחה של 50%; יום 8.7.08 מכתב העורר הדוחה הצעת המשיבה ומציע תשלום של 20%; מכתב העורר מיום 14.7.08 המציע כנ"ל ובנוסף צירוף רכב למנוי; יום 17.8.08 מכתב המשיבה בו חוזרת המשיבה על הצעה להנחה של 50%). בנוסף, המשיבה מבקשת שהוועדה תבחן אם הערר הוגש במועד.

לתגובתה צירפה המשיבה, בין היתר, את פרטי החשבוניות הרלוונטיות, את רישומי הדואר ביחס לחשבוניות שנשלחו בדואר רשום, את ריכוז החשבוניות, לרבות מועדי הפקה והתשלומים, וכן "דו"ח ריכוז בקשות שירות לפי חשבון".

מנספחים אלו עולה, בין היתר, כי עד להגשת תגובת המשיבה לעורר הופקו בסך הכול  23 חשבוניות רלוונטיות החל מחשבונית א' (מיום 27.8.04) וכלה בחשבונית כג' (מיום 30.9.09). החשבוניות כולן נשלחו לכתובת "סטרכילביץ צבי 6  5 פתח תקוה" (להלן: "הכתובת הרשומה"). מתוכן, חשבוניות נספחים ב', ד', ו', ח', י', יד', יח' כללו חיוב פו"ה וככאלה נשלחו בדואר רשום (בהתאם לתקנה 5 לתקנות האכיפה) ולצד כולן רישום הדואר מציין "נמסר לנמען".

כל חיובי האגרה שולמו על ידי העורר במועדים שונים, למעט חשבונית ז' שהעורר כופר בביצוע הנסיעה הכלולה בה, כאמור.

נותרו פתוחות חשבוניות הפו"ה הנ"ל (למעט חשבונית ב' שהמשיבה ביטלה מיוזמתה, בהליך של "גרייס").