פסק-דין בתיק ערר 1261/10

העובדות :

1.       מכתבי טענותיו של העורר עולה כי במועדים הרלוונטיים לערר היה בבעלותו רכב מס' רישוי 3155020 (להלן - " הרכב"). ברכב עשו שימוש מס' נהגים, ברשותו ובידיעתו של העורר. הרכב נסע מס' לא מבוטל של נסיעות בכביש האגרה.

2.       לטענת העורר, כאשר קיבל חשבוניות לתשלום בגין נסיעות בכביש האגרה, הוא נהג לברר מי נסע ברכב על-פי תאריך ושעת הנסיעה שהיו מצוינים בפירוט הנסיעות, והעביר את הדרישה לתשלום לנהג הרלוונטי. לטענת העורר לשלוש חשבוניות - שמספריהן 421922, 197210 ו - 704163 - לא צרפה המשיבה פירוט של תאריכי הנסיעה ושעות הנסיעה.

3.       העורר פנה מס' רב של פעמים למשיבה בדרישה להמציא לו פירוט של תאריכי הנסיעה ושעות הנסיעה. המשיבה השיבה לעורר - בין היתר במכתבים מיום 23.12.2009, מיום 10.2.2012 ומיום 22.2.2010 אשר צורפו לכתב הערר - כי החשבונית לתשלום הן לפי הוראות חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - " החוק") ו תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט - 1999 (להלן - " התקנות") ומפורטים בה רק הפרטים הקבועים בתקנה 4 לתקנות.

4.       עוד ציינה המשיבה במכתביה הנ"ל, כי יש באפשרותו של עורר לקבל את הפרטים המבוקשים בדואר, תמורת תשלום, וכן לקבל פרטים אלה באתר האינטרנט של המשיבה או באחד ממוקדי השירות שלה וכן במוקד הטלפוני (עד 5 נסיעות בחשבונית), ללא תשלום.

5.       העורר טוען, כי בשל סירובה הבלתי מוצדק של המשיבה להמציא לו בדואר את הפירוט המבוקש ללא תשלום, הוא לא יכול היה לייחס את הנסיעות לנהגים השונים ולכן הוא נמנע מלשלם את החשבוניות. כתוצאה מכך, לסכומי אגרות הנסיעות נוספו קנסות, ריביות, הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל, שכ"ט עו"ד ועוד.

6.       המשיבה חזרה בכתבי טענותיה על האמור במכתביה הנ"ל לעורר. עוד טענה העוררת, שככל שהעורר קיבל בעבר פירוט נסיעות לגבי הנסיעות של הרכב, הרי שהיה זה בתשלום או בגדר פירוט ראשון שניתן ללא תשלום, כאמור במכתבה הנ"ל לעורר מיום 23.12.2009.

7.       לפיכך, טוענת המשיבה, האחראי הבלעדי לכך שנוספו לקרן הנסיעות פיצוי והחזר הוצאות וסכומים נוספים בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל הוא העורר עצמו אשר לא שילם עבור  הנסיעות במועד.

8.       לקראת הדיון שנקבע לדיון בערר הודיע העורר כי הוא מבקש כי הדיון יתקיים בהעדרו ועל סמך כתבי הטענות שהגיש.

דיון :

9.       סעיף 6א לחוק קובע כי "החייב בתשלום האגרה לפי הוראות חוק זה הוא מי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה בכביש האגרה, זולת אם הוכיח שהרכב נגנב ממנו".

10.   העורר לא חלק על כך שמועדים הרלוונטיים לערר הוא היה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב והוא גם לא חלק על כך שהוא התיר לנהגים שונים לעשות שימוש ברכב ובכביש האגרה.

11.   החלטתו של העורר להתיר שימוש ברכב ובכביש האגרה לנהגים שונים אינם מעניינה של המשיבה. המשיבה פעלה לפי החוק ושלחה את החשבונות לתשלום לחייב החוקי - הוא העורר, מכאן ואילך זו אחריותו של העורר בלבד לדאוג לתשלום החשבוניות, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות הנוהגים ברכב.

12.   לעניין הפרטים הצריכים להיכלל בחשבונית של המשיבה קובעת תקנה 4 (ג) לתקנות כדלקמן:

"(ג)    בחשבון יפורטו כל אלה:

         (1)    מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי תקנה 6;

         (2)    תקופה או תקופות החיוב בחשבון;

         (3)    תאריך הוצאת החשבון;

         (4)    סכום החיוב הכולל לתשלום;