פסק-דין בתיק עפא 80256/07

רקע

1.       לפניי ערעור על פסק-דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כבוד השופטת א' גזית) בתיק ב  10049/04, בו הורשע המערער בביצוע עבודות בניה ללא היתר בניגוד לסעיפים 145 ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965(להלן: "חוק התכנון והבניה" או "החוק") והתקנות על-פיו. 

      הבניה הבלתי חוקית בגינה הורשע המערער הינה מבנה מברזל ופח בשטח 158 מ"ר ובגובה

      3.5 ברחוב הרבי מפשיסחא 12, תל-אביב (חלקה 36 בגוש 7047) (להלן: "המבנה"). על-פי

      עדותו של המערער המבנה משמש כאורווה לסוסים (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 28).

     בגזר הדין של בית המשפט קמא נצטווה המערער להרוס את המבנה, וכן הוטל עליו קנס

בסך 7,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו ותשלום אגרה בסך 2,246 ש"ח. הערעור מופנה נגד

     ההרשעה וחילופין נגד העונש.

טענות המערער

2.       בכל הנוגע לערעור על הרשעה, בפיו של המערער - שלוש טענות עיקריות (ראה סעיף 9 להודעת הערעור): 

(א)    שגה בית המשפט קמא בדחותו את טענת ההתיישנות שהעלה המערער.

(ב)    שגה בית המשפט קמא בקובעו כי קיימות נגד המערער ראיות מספיקות להוכחת אשמת המערער מעבר לספק סביר.

(ג)      שגה בית המשפט קמא בהעדיפו את גרסת עדי התביעה על פני עדותו של המערער, על אף הפגמים הנטענים בעדויות עדי התביעה.

דיון

טענת ההתיישנות

3.     אין חולק כי היות ומדובר בעבירה מסוג עוון תקופת התיישנות העבירה הינה, ככלל, חמש שנים (סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982(להלן: "חסד"פ").

     על כתב האישום שהוגש לבית המשפט קמא ביום 10/08/2004 ביצע המערער את עבודות

     ללא היתר בין החודשים יוני 1999 - ספטמבר 2003. דהיינו, כתב האישום הוגש כעבור

     פחות משנה לאחר תום התקופה בה בוצעה העבירה. די בכך כדי לקבוע כי אין שחר לטענת