פסק-דין בתיק עפא 80105/05

1.       ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים תל-אביב-יפו (כב' השופט א' אטיאס), מיום 16.01.05, בתיק ב' 6251/04, בו הורשע המערער בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר לפי סעיפים 145 ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ח-1965 ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967 (להלן: החוק והתקנות).

בגזר דינו הטיל בית משפט קמא על המערער:

להרוס את הבניה הבלתי חוקית;

קנס כספי בסך 15,000 ש"ח או 200 ימי מאסר תמורתם;

חיוב לשלם אגרה ותשלומי חובה בסך של 1,381 ש"ח.

הערעור דנן הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

כללי

2.            בהתאם לכתב האישום, ביצע המערער בין החודשים יוני 2002 לספטמבר 2003, או בסמוך לכך, עבודות בניה הטעונות היתר ברחוב ב' (042-4081) מס' 42 גוש 6129 חלקה 55, ללא היתר, בשטח של 48.6 מ"ר, כדלהלן: בניית ארבעה קירות מבלוקים באורך 2.7 מטר, 4 מטר, 6.3 מטר ו- 10.5 מטר ובגובה 2.8 מטר כל אחת, ומעליהם קונסטרוקציה מעץ עם גג מפח (להלן: המבנה).

כמו כן נטען בכתב האישום, כי המערער היה מוחזק כבעל המקרקעין והמשתמש בפועל בשעת ביצוע העבודה והאחראי לביצועה.

ההליך בבית משפט קמא וממצאיו

3.              במוקד הדיונים בבית משפט קמא עמדה השאלה האם בוצעו במבנה עבודות שיפוץ בלבד, כגירסת המערער, או עבודות בנייה המצריכות היתר, כטענת המשיבה - כאשר אין חולק, כי לא היה היתר בניה לשינוי המבנה.

4.              בישיבת ההוכחות העיד מטעם התביעה מר אלכס ליסנסקי, מהנדס במחלקת פיקוח על הבניה בעיריית תל-אביב (להלן: המהנדס), ובאמצעותו הוגשו דו"ח ביקורת בשטח, הודעה להגשת תביעה משפטית, תרשים המבנה שערך ו- 5 תמונות שצילם (מוצגים ת/1-ת/4).

בנוסף העידה המפענחת גב' מירה ירקוני, מנהלת מדור פענוח תצלומי אוויר בעירייה (להלן: המפענחת), אשר הגישה חוות דעת מומחה מטעמה (מוצג ת/5).

מטעם המערער, העידו המערער עצמו ואמו, גב' מתנה אהרון (להלן: גב' אהרון). גירסתם היתה כי המבנה קיים במתכונתו הנוכחית מזה 40 שנה לפחות ובתקופה הרלוונטית ביצע המערער עבודות שיפוץ, אך המבנה לא שונה. כמו כן העיד המערער כי חלקו המערבי של המבנה אינו בבעלותו, והוא אינו אחראי לביצוע הבנייה בחלק זה.

5.              לאחר שמיעת הראיות, קבע בית משפט קמא כי הוא נותן אמון בגירסת התביעה ומעדיפה על פני זו של המערער. בית המשפט דחה את טענת המערער כי ביצע במבנה עבודות שיפוץ בלבד, וקבע כי המבנה השתנה בין השנים 2001 ל- 2003, או לכל הפחות בין השנים 2002 ל- 2003, בהסתמכו על חוות-דעתה של המפענחת ועדותה בבית המשפט שלא הופרכה.

בנוסף לכך קיבל בית המשפט את עדות המהנדס וקבע כי " העיד עדות אמינה, שנתמכה במסמכים ולא נסתרה בחקירה נגדית" (ראו עמ' 22, ש' 27-28 להכרעת הדין). על סמך עדות זו, קבע בית המשפט כי החלק המזרחי של המבנה והחלק המערבי המכונה "הבליטה" (מסומן בתרשים ת/3 באותיות א,ב,ג ומשתרע עד אמצע הקיר ג-ד) מהווים מבנה אחד, הנמצא בבעלותו, או בשימושו של המערער.

נוכח כל אלה הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר, שיוחסה לו בכתב האישום.

נימוקי הערעור

6.              בהודעת הערעור חזר המערער על שתי טענותיו העיקריות: ראשית - החלק המזרחי של המבנה קיים מזה 40 שנה ובמועדים הרלוונטיים, נעשה שיפוץ בלבד של המבנה הקיים; שנית - החלק המערבי של המבנה, המכונה ה"בליטה" - כלל אינו בבעלותו, חזקתו, או שימושו של המערער ואיננו אחראי לבנייתו.

7.              לצד טענות אלה, העלה המערער מספר השגות נוספות, כדלקמן:

א.        התביעה לא הניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת העבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר: כך למשל, הובאה מטעם התביעה חוות-דעת של מפענחת תצלומי האוויר שאיננה נכונה, מאחר והתצלומים לא הובאו לקנה-מידה אחד בטרם השוואתם, כמתחייב בנסיבות העניין, וכן המפענחת לא התייחסה לגודל המבנה ומידותיו. בהקשר זה ציין המערער, כי בניגוד לקביעת בית המשפט, לא היתה מוטלת עליו חובה להביא חוות דעת מומחה מטעמו;