פסק-דין בתיק עפא 80035/05

השופט ז' המר - אב"ד :

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב - יפו (כב' השופט א' אטיאס), בת"פ 15403/03, בו הרשיע את המשיב בביצוע עבודות בניה טעונות היתר, ללא היתר; הורה לו להרוס את המבנה נושא האישום וכן הטיל עליו קנס ואת תשלום האגרה.

2. על-פי כתב האישום עשה המערער את עבודות הבניה בין החודשים מרץ 1999 - יוני 2003. מדובר למעשה בהרחבה ותוספת למבנה קיים. חלקן נהרסו בינתיים. העבודות העיקריות בהן מתמקד ערעורו של המערער, הן תוספת של קומה שניה למבנה קיים חד קומתי.

3. המערער מודה בביצוע עבודות הבניה המתוארות בכתב האישום ובביצוען ללא היתר, אלא שלגירסתו עשה את העבודות בשנת 1997 והשלימן בינואר 1998. משמע: העבירה התיישנה. יצויין עם זאת, שבתשובתו לכתב האישום, כפר בכל העובדות.

4. מפקח הבניה (עת/1), ביקר במקום בחודש יוני 2003, בעקבות תלונה. העד אף שוחח עם המערער, אשר הגיע למשרדו. המערער הודה בבעלות על המבנה וגם בביצוע העבודות, " לפני כחמש שנים". כן הודה המערער לפני העד זילברמן (עת/3), כי הוא מחזיק במבנה.

מפקח הבניה לא יכול היה להעיד דבר על מועד הבניה.

5. בית משפט קמא ביסס את ההרשעה על תצלום של המבנה המקורי, כפי שנראה לפני תוספת הקומה השניה. התצלום הוגש על-ידי אלכס זלוטקובסקי, מהנדס במדור מבנים מסוכנים, והוא נושא עליו את התאריך 14/03/99 (ת/7).

העד מספר כי באותו יום ערך "ביקור מעקב" במבנה, בעקבות דרישה קודמת לביצוע עבודות במבנה מסוכן. לדברי העד, הוא נכח לדעת שהדרישה קויימה ובאותו יום, לאחר שחזר למשרדו " סגרתי את התיק של מבנה מסוכן". במהלך הביקור במקום צילם את התמונה ת/7.

התאריך המופיע בתמונה סותר כמובן את גירסתו של המערער לגבי מועד ביצוע העבודות.

6. המערער טען בבית משפט קמא - וגם לפנינו, בחצי פה -  כי אין ראיה מספקת לכך שהמבנה המצולם בת/7 הוא המבנה של המערער, נושא האישום. בית משפט קמא ניתח באופן מדוקדק ופרטני את התמונה ת/7 בהשוואה לתמונות שצולמו על-ידי מפקח הבניה ביוני 2003 (לאחר השלמת הקומה השניה) - והגיע למסקנה החד משמעית, כי מדובר באותו מבנה, לפני ואחרי ביצוע העבודות.

ניתוחו של בית משפט קמא והמסקנה המתבקשת הימנו מקובלים עלי לחלוטין.

7. עוד טוען המערער, כי העד זלוטקובסקי " לא הגיש שום דבר הקושר את התמונה לביקורת שעשה במקום ולא נתן שום פרט שתומך".

עיון בעדותו של העד מראה, שלאחר הגשת התמונה ת/7 הוא נתבקש " להסתכל בתיק המבנים המסוכנים ובנוסף תבדוק איפה הדו"ח שאתה מציין כי המבנה תוקן ולמי הפנתה (צ"ל: הפנית - ז' ה') את הדרישה לתיקון?".

תשובתו היתה: " ... מפנה לדרישה המקורית ... הדו"ח שאני רואה הוא נערך בדיוק במועד של צילום התמונה ת/7. באותו יום התיק נסגר. חזרתי מהשטח כתבתי את הדו"ח...". (ההדגשות שלי - ז' ה')

8. ברור מהקטע המצוטט לעיל, כי המסמכים הללו היו בידיו של העד בעומדו על דוכן העדים (אף שהיה מוטב להגישם לבית המשפט). האמור בהודעת הערעור, כאילו העד לא יכול היה לקשור את התמונה לכל מסמך המאשר ביקור במקום - איננו מדויק איפוא. יש להניח כי אילו סבר המערער, שהיה מיוצג בבית משפט קמא, כי המסמכים המצויים בידי העד, בהם עיין ואליהם הפנה, אינם תומכים בגירסת העד, היה הסניגור עומד על הגשתם.

9. במהלך עדותו של המערער הוא הגיש לבית המשפט תצלום של המבנה, במצבו שלאחר תוספת הבניה (נ/1). התצלום נושא תאריך - הפלא ופלא: 14/03/99 (הוא תאריך התצלום ת/7). זהו צירוף מקרים המעורר על פניו חשד.

ברור לחלוטין שאחד משני התאריכים אינו נכון.

לעד זלוטקובסקי לא היה על פניו, כל אינטרס בהנצחת תאריך לא נכון בתצלום. על-פי עדותו, שהיתה מהימנה על בית המשפט, ביקורו באותו יום תועד בזמן אמת במסמכים אליהם הפנה. ומנגד, למערער, שהוא כמובן בעל ענין משמעותי בתוצאות ההליך, לא היה הסבר מהימן ומניח את הדעת, לצילום המבנה בתאריך הנ"ל, מלבד האמירה המעורפלת כי " אני צילמתי את המבנה מסיבות מקצועיות, אני מדי פעם מצלם" (עמ' 10).

" הסיבות המקצועיות" לצילום המבנה לא הובהרו על ידו. מדובר במבנה סתמי לחלוטין, שאין בו שום ענין אמנותי או אסטתי.