פסק-דין בתיק עפא 49/08

1.         נגד המערער ואדם אחר, הוגש לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום בת.פ. 3772/02 אשר מייחס להם עבירה של סרסרות למעשי זנות, עבירה לפי ס' 199 (א) + (1) + (2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובנוסף, יוחסה לשותף עבירה של הדחה בחקירה, עבירה לפי ס' 245 (א) לחוק העונשין.

2.         בכתב האישום נטען כי אוסקנה וויוריקה הן שתי נשים (להלן: "הנשים") אשר שוהות באופן בלתי חוקי בארץ ושתיהן סיפקו שירותי מין לגברים תמורת תשלום עד ליום 9/9/02. במהלך שנת 2002, בנצרת עלית, חיו המערער ושותפו על רווחי הנשים שעסקו בזנות וקיבלו עבור כל מגע מיני שקיימו הנשים סכומי כסף שנעו בין 150 ש"ח לרבע שעה, 200 ש"ח לחצי שעה ו - 300 ש"ח לשעה שלמה, כשהם מוסרים לנשים רק 10% משווי כל סכום.

בתאריך 9/9/02, בשעות הלילה, בתחנת המשטרה, הדיח השותף את הנשים שבחקירה על פי דין לא ימסרו הודעה בכך שהביא את אצבעו לעבר פיו בסימן של שתיקה וזאת על מנת למנוע מהן למסור גרסא בתחנת המשטרה אודות מערכת היחסים בינו לבינן.

3.         שותפו של המערער הודה, הורשע ובית משפט קמא גזר עליו עונש של מאסר לתקופה של 24 חודשים מתוכם, 6 חודשים לריצוי בפועל אשר ירוצו בעבודות שרות בכפוף לחוות דעת של הממונה על עבודות השרות והיתרה על תנאי, למשך 3 שנים והתנאי הוא שהשותף לא יורשע בעבירות בהן הורשע בתיק זה או כל עבירה מסוג פשע. כמו כן, הוטל עליו קנס בסך 5,000 ש"ח.

4.         המערער שלפנינו כפר בעבירות שיוחסו לו ובית המשפט ניהל הוכחות במספר רב של ישיבות אשר בחלקן נדחו בעטיו של המערער ובשל אי הופעת עדים מטעמו ובסופו של יום, בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירת סרסרות למעשי זנות שיוחסה לו בכתב האישום ובעבירה נוספת של נטילת נכסים לשם סחיטה, עבירה לפי ס' 430 לחוק העונשין, שלא נטענה בכתב האישום. בית משפט קמא גזר למערער עונש של מאסר לתקופה של 24 חודשים מתוכם, 7 חודשים לריצוי בפועל ואילו היתרה, למשך שנתיים, מיום סיום מאסרו והתנאי הוא שהמערער לא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה. כמו כן, הוטל עליו קנס בסך 5,000 ש"ח.

5.         ב"כ המערער הן בהודעת הערעור הכתובה והן בטיעוניו בפנינו בעל פה, מלין על חומרת העונש, הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות אשר בשל צנעת הפרט אנו נמנעים מלפרטם וכן לעובדה כי מאז ביצוע העבירה חלפה תקופה של 6 שנים והמערער לא ביצע שום עבירה, בנוסף הדגיש את העובדה כי בית משפט קמא החמיר עם המערער שלפנינו ולא גזר עליו עונש הזהה לעונש שהוטל על השותף.

מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערעור וטענה כי אדם שמודה זכאי להקלה מסוימת ואילו המערער שלפנינו, אשר ניהל הוכחות תקופה ממושכת, אינו זכאי להקלה כזו להבדיל משותפו אשר הודה וזכה להקלה מסוימת בעונשו. מעבר לכך, טענה כי בית משפט קמא אבחן כראוי את חלקו הגדול של המערער בביצוע העבירות שהורשע בהן להבדיל מחלקו של השותף.

6.         עיון בגזר דינו של בית משפט קמא מעלה כי בית משפט קמא אבחן כראוי את עניינו של השותף מעניינו של המערער שלפנינו תוך קביעה כי השותף לא גזל את מלוא רווחי המתלוננת כפי שעשה המערער, הוא גם לא החזיק בדרכון המתלוננת על מנת לסחוט אותה כפי שעשה המערער שבפנינו ובנוסף השותף הודה במיוחס לו ובית המשפט התחשב בין היתר במצבו הבריאותי זאת ועוד, בית המשפט במהלך שמיעת הראיות נחשף לחומרת מעשיו של המערער ובגזר הדין קבע כי המערער אמנם לא נטל חלק בפעולות הסחר באחת המתלוננות אשר במסגרתן הובאה ארצה והועסקה בזנות, אולם המערער ניצל את מתלוננת זו ופעולותיו היו בגדר חוליה נוספת במסכת הניצול שעברה המתלוננת, המערער המשיך לנהוג במתלוננת כפי שנהגו סוחריה, הוא לא שלל את חירותה אלא נהג כלפיה בעורמה ובמניפולציות כאשר בפועל התייחס המערער למתלוננת כאל חפץ, קנין וכלי להפקת רווחים ובכך, הוא פגע בכבודה ובאנושיותה.

            נוסיף עוד, כי למערער שתי עבירות אמנם ישנות, האחת, עבירה של תקיפה משנת 1994והשניה, עבירה של תגרה במקום ציבורי, משנת 1998.

7.         סוף דבר, לאחר שעיינו בגזר דינו של בית משפט קמא ובחנו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי גזר דינו של בית משפט קמא מאוזן, מידתי וראוי ואיננו רואים כל מקום להתערב בו ויודגש, כי העבירות אשר הורשע בהן המערער, השתרעו על פני תקופה ממושכת ולא היוו כישלון חד פעמי, המדובר בעבירות חמורות אשר הפכו לאחרונה לתופעה מדאיגה ובתי המשפט מצווים להרתם למלחמה בתופעות שליליות כאלה במקומותינו וזאת ע"י הטלת עונשים חמורים וכואבים אשר כוללים מאסר בפועל של ממש.

אי לכך ולאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום י' בניסן, תשס"ח (15 באפריל 2008) במעמד הנוכחים.

_____________________      ___________________          ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד          הלמן אסתר - שופטת                שאהר אטרש - שופט

עו"ד מחאג'נה: אבקש לתת עיכוב של 30 יום על מנת להתארגן, יש לו אבא חולה.

עו"ד שירן: אנו לא מתנגדים לעיכוב של כמה ימים.

החלטה

אנו מורים על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער בבית משפט קמא וזאת, עד ליום 27/4/08.

המערער יתייצב במזכירות בית משפט זה בתאריך 27/4/08, שעה 10:00לריצוי המאסר בפועל.

הערבויות שהופקדו ע"י המערער ימשיכו לחול במהלך תקופה זו.