פסק-דין בתיק עפא 304/07

השופטת צ. קינן:

1.         בפנינו ערעור על החלטתו של בימ"ש קמא בבש"א 18825/06 מיום 8.7.07 (כב' השופטת ר. למלשטרייך), בה קיבלה את בקשת המשיב לבזיון, לפי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש (להלן: "הפקודה").

            במסגרתו של הערעור נתבקשנו להורות על ביטולה של החלטת בימ"ש קמא הנ"ל.

2.         רקע

            המשיב הינו בעלים רשום של זכויות בבנין הנמצא ברחוב סירקין 2, פינת יחיאל 12 בחיפה (להלן - "הבנין").

            הבנין משמש לעסקים ובו חנויות ודוכנים המשמשים לממכר, והוא מצוי במתחם הידוע כשוק תלפיות.

            בתביעתו העיקרית בבימ"ש קמא (ת"א 30484/99; להלן - "התביעה העיקרית") טען המשיב כי ביום 14.2.79 מכר לנתבעים 1 ו-2 באותה תביעה (שאינם צד לדיון שבפנינו) זכויות בסככה בשטח של 4 מ"ר (להלן - "הדוכן"), המהווה חלק מן הבנין. הקונים הללו מכרו את הדוכן לשלושת המערערים ב-21.1.87. לטענת המשיב, בניגוד להסכמתו, תפסו הקונים והמשיבים אחריהם, שטחים נוספים בבנין וביצעו תוספות בניה בשטחים שאינם חלק מהדוכן המקורי. תפיסת השטח הסמוך לדוכן מונעת כיום מעבר לבנין ולדירות בקומות העליונות. בשל כך עתר המשיב לסילוק ידם של המערערים מהשטחים הנוספים שנתפסו וכן ביקש לחייבם בתשלום דמי שימוש בגין השטחים הנוספים, המוחזקים על ידם בלא זכות.

3.         פסק דינו של בימ"ש השלום, בתביעה העיקרית, (כב' השופט סוקול) ניתן ביום 9.6.05 בו נקבע כדלקמן:

"35.      לאור כל האמור לעיל הנני מורה לנתבעים 5-3 (הם המערערים שבפנינו - צ. קינן) לסלק ידם מהמעבר, דהיינו משטח ברוחב של 1 מ' לאורך הקיר המזרחי של הבנין (בין הדוכן לבנין) ובאורך של 8.90 מחזית הבנין (שטח זה יכונה על ידי "המעבר" - צ. קינן).

על מנת לאפשר לנתבעים 5-3 להתארגן אני מורה כי הנתבעים
5-3 יסלקו ידם מן המעבר תוך 45 יום מקבלת החלטתי זו".

            המשיב ערער על פסה"ד, שדחה מקצת תביעתו, אך חזר בו מהערעור. המערערים לא הגישו מצידם ערעור על ההחלטה המורה על סילוק ידם.

4.         ביום 6.12.06 הגיש המשיב בקשה לפי סעיף 6(1) לפק' בזיון ביהמ"ש (להלן - "הבקשה"), בה נתבקש ביהמ"ש לכוף את המערערים בקנס ו/או במאסר לציית לפסק דינו של בימ"ש בת"א 30484/99 מיום 9.6.05, לאחר שהמערערים לא קיימו את פסה"ד, על אף פניות המשיב אליהם.

5.         המערערים עתרו לסילוקה של הבקשה בהתבססם על שלוש טענות עיקריות:

א.         הם מלאו אחר החלטת בימ"ש קמא, ככל שניתן היה, ופינו כל חפץ מהמעבר ולפיכך אינם מפרים את ההחלטה.

ב.         אזור המעבר אינו יכול לשמש למעבר לנוכח היותו חסום בקצהו על ידי מבנה שאינו שייך להם, ולפיכך אין תועלת לאיש מקיום ההחלטה.

ג.          פסק דינו של בימ"ש קמא שהורה על סילוק היד אינו בהיר די הצורך ולפיכך לא ניתן לאכוף אותו במסגרת הפקודה.

6.         במסגרת בירור הבקשה לבזיון ובהסכמת הצדדים ערך בימ"ש קמא (כב' השופטת למלשטרייך) ביקור במקום, בנוכחות ב"כ הצדדים, והעלה על הכתב את התרשמותו הויזואלית מזירת המחלוקת בפרוטוקול מיום 8.3.07.

בהמשך התבקשו הצדדים להגיש סיכומים בכתב.