פסק-דין בתיק עפא 117/08

1.         המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין - עבירה לפי סעיף 12 (ב) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

2.         בכתב האישום נטען, כי בתאריך 07/08/07 בשעה 14:00 או בסמוך לכך בכפר טורעאן בקונדיטוריה "אבו עמאר" שבבעלותו, נמצא כי המערער העסיק תושבי שטחים מיום 01/08/07 וזאת שלא כדין שכן לא היו ברשותם אישורי כניסה ו/או שהייה ו/או עבודה בישראל כנדרש על פי חוק הכניסה לישראל.

3.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון בבית משפט קמא, לפיו יודה המערער בעובדות אשר בכתב האישום, אולם לא יורשע בדין, ובטרם ייגזר דינו יישלח לקבלת תסקיר מבחן, וזאת מבלי שהאמור בתסקיר יחייב את המשיבה בהמלצותיו, תוך שהמשיבה הדגישה שהיא תעמוד בסופו של יום על ההרשעה ותטען כי יש להטיל על המערער מאסר אשר לכל הפחות ניתן לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים.

            לאחר שנתקבל תסקיר מבחן ושמיעת טיעוני הצדדים, הרשיע בית משפט קמא את המערער והטיל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של חודשיים אשר ירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת של הממונה, 6 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, וקנס בסך של - 5,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו.

4.         המערער הן בהודעת הערעור והן בטיעוניו בפנינו, מלין על עצם הרשעתו בדין, וכן על חומרת העונש שהוטל עליו. הוא סבור, כי בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לתסקיר שירות המבחן, לנסיבותיו האישיות של המערער אשר פורטו בתסקיר, לעברו הנקי, חרטתו והודאתו בהזדמנות הראשונה, וכן לעובדה כי העבירה בה הורשע המערער הינה מסוג עוון ולא פשע. לשיטתו, הרשעת המערער יש בה כדי לפגוע בדימויו ובהערכתו העצמית, ויש בה כדי לחבל באפשרות לימודיו והתקדמותו התעסוקתית בעתיד.

            מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערעור. הפנתה לפסק דינו של בית משפט קמא, והדגישה את העובדה כי העסקת השבח"ים נמשכה 7 ימים, וכי העונש הראוי להעסקת שוהים בלתי חוקים, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, הינו מאסר לריצוי בפועל, אלא אם קיימות נסיבות חריגות המאפשרות המרתו בעבודות שירות. היא סבורה, כי בשל נסיבותיו האישיות של המערער והעדר הרשעות קודמות, זכה המערער במאסר בעבודות שירות. טענה עוד, כי המערער לא הביא כל ראיה המלמדת על קיומו של נזק קונקרטי שייגרם לו היה ויורשע בדין.

5.         לאחר שעיינו בהודעת הערעור, שמענו את טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דינו של הערעור להידחות.

            בית משפט קמא שקל את כל השיקולים הראויים, איזן ביניהם, וגזר על המערער את העונש ההולם את העבירה שהוא ביצע, תוך שלקח בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער, עברו הנקי, תסקיר המבחן החיובי אשר כלל, בין היתר, לקיחת אחריות מלאה, ולהדגיש, כי בית המשפט אינו חייב לאמץ את המלצת שירות המבחן. המלצת שירות המבחן הינה בגדר המלצה בלבד, ומהווה אחד מהשיקולים במכלול שיקוליו של בית המשפט. ההכרעה הסופית היא בסמכותו של בית המשפט.

            נוסיף עוד, כי התנאים אשר נקבעו בהלכת כתב, אינם מתקיימים במקרה שבפנינו, כאשר מצד אחד העדר הרשעה בנסיבות המקרה, יש בה כדי לפגוע באינטרס הציבורי ובסיכון הטמון לציבור בעצם שהייתם של שוהים בלתי חוקים בתחומי המדינה, והעדפת האינטרס הכלכלי על ידי העסקתם של אלה ללא היתר. בנוסף, המערער לא הצביע על כל נימוק אשר יש בו כדי ללמד על נזק קונקרטי ומוחשי אשר ייגרם לו אם יורשע בדין.

6.         סוף דבר, הרשעתו של המערער בסופו של יום הייתה בדין, ואף העונש שהוטל עליו הינו ראוי, מאוזן ואינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת במקרים כגון דא. על כן, לא מצאנו כל מקום להתערב, הן לעניין ההרשעה והן לעניין חומרת העונש.

7.         אי לכך ולאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

            המערער יתחיל את ביצוע עבודות השירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות שירות שניתנה בבית משפט קמא, בעיריית נצרת עילית בתאריך 22/06/08 בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת של הממונה, אלא אם כן ייקבע מועד אחר על ידי הממונה על עבודות שירות.

ניתן היום ז' בסיון, תשס"ח (10 ביוני 2008) במעמד הנוכחים.

____________________        __________________            ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        הלמן אסתר - שופטת                 שאהר אטרש - שופט

000117/08עפא054 ערין בראנסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: