פסק-דין בתיק עפא 112/08

ההליך שבפני:

בפני ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופט זאיד פלאח) שניתנה במסגרת ת.פ. 52/08 ביום 11.6.08, לפיה נדחתה בקשת המערער לביטול צו ההריסה המנהלי שהוצא כנגד חלק מן המבנה ברח' אחי אילת 62, קריית חיים.

הרקע העובדתי וטיעוני הצדדים:

המערער הינו בעל עסק של מספרה הסמוך לתוספת הבנייה נשוא צו ההריסה. המערער טוען כי אין המדובר בתוספת בניה של 80 מ"ר, כפי שנטען, מכיוון שמדובר בחצר שהייתה קיימת כאשר כל הבניה המאוחרת הינה הקמת חומת בטון מסביב לחצר. המערער מציין כי החצר מרוצפת וחלק לא מבוטל מן החומה קיים כבר שנים ארוכות ואין כל הצדקה להוציא צו הריסה מנהלי בגינו. המערער מבקש לבטל את צו ההריסה המנהלי או לחילופין להורות על עיכוב ביצועו לצורך מתן אפשרות לגליזציה של הבניה.

כן טוען המערער כי מדובר בבניה שהייתה קיימת עת הגיעו מפקחי הבניה לביקור במקום.

לטענת המערער, לא נתקיימו התנאים המוקדמים להוצאת הצו מאחר שהבניה הסתיימה 60 יום בטרם הוצאת צו ההריסה המנהלי, מכיוון שביום הגשת התצהיר המבנה היה מאוכלס מעל 30 יום ומאחר שעסקינן בחצר מרוצפת שמאז ומתמיד הייתה פתוחה ושימשה את באי העסק ואת דיירי המבנה.

עוד טוען המערער כי בתצהיר התומך בצו ההריסה המנהלי נפל פגם מאחר שהדברים אינם בידיעתו האישית של המצהיר והעובדות ידועות לו מדו"ח ודיווחים שנמסרו לו על ידי מפקחים אזוריים ו/או מפקח בניה אחר מטעם עיריית חיפה.

המערער טוען כי צו ההריסה המנהלי הינו גורף וחל גם על בניה ישנה שאף צו הריסה שיפוטי אין להוציא בגינה ואף על בניה לגביה קיים היתר.

כן טוען המערער כי נקיטה בצעד של הוצאת צו הריסה מנהלי הינה דרסטית ובלתי הפיכה ומעשה שיש לעשותו במשורה ובהתחשבות מרבית והמיועד במהותו למנוע בניה של מבנה חדש ולא תוספת מינורית לבניין מאוכלס ובכל מקרה אין מקום להוצאת צו הריסה מנהלי לאחר שכבר הסתיימה לחלוטין הבניה. לכל היותר, טוען המערער, היה על המשיבה להגיש עתירה לצו הריסה שיפוטי.

המערער טוען כי עיריית חיפה אינה מאפשרת למערער להכשיר את הבניה על דרך של הגשת בקשת לגליזציה ובשלב הביניים לעכב את ההריסה וזאת משיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצוני רק מאחר שמדובר בציר ראשי הנמצא תחת ביקורת מבקר המדינה.

המערער כופר בסמכותו של המהנדס האזורי מר איליה ספקטור לחתום על התצהירים, זאת מאחר שמר ספקטור איננו מהנדס הוועדה המקומית אלא מהנדס איזורי במחלקה לפיקוח על הבנייה והוא לא הוסמך על ידי מהנדס הוועדה המקומית לכך.

כן כופר המערער בטענה כי התקיימה חובת ההתייעצות בין ראש הרשות המקומית ליועמ"ש בהתאם לחוק. לטענת המערער, לא הוצגה כל ראיה לגבי קיום חובת ההתייעצות.

לטענת המערער, פנה למשיבה לשם קבלת חומר החקירה הרלבנטי לבקשה זו אך בקשתו לא נענתה. המערער טוען כי הדבר פגע בזכותו להליך הוגן ויש לבטל את צו ההריסה ואת החלטת בימ"ש קמא, מטעם זה.

עוד טוען המערער כי הוא עתר לקבלת חומר חקירה נוסף המכיל את רשימת הצווים המנהליים המעוכבים לצורך לגליזציה, מסמכי המדיניות ו/או הנהלים של המשיבה לעניין עיכוב צווים מנהליים לצורך הכשרת הבניה וכן מסמכים הנוגעים לביקורת מבקר המדינה בעניין רחוב אח"י אילת. המערער טוען כי חומר חקירה זה הינו מהותי ביותר בנסיבות העניין לאור טענתו כי עיריית חיפה מסרבת לאפשר לו להכשיר את הבניה מן הטעם שבציר אח"י אילת מתקיימת ביקורת של מבקר המדינה בעוד בחלקים אחרים של העיר נכונה המשיבה לעכב ביצוע צווים מנהליים לצורך הכשרת בניה בהיעדר ביקורת. המערער טוען כי חומר החקירה הנ"ל יכול להוכיח טענתו ולכן הוא רלבנטי והמערער זכאי לעיין בו.

המשיבה טוענת כי מדובר בבניה חורגת שבוצעה בחצר צמודה לדירה המשמשת למספרה בשטח המרווח הצדי והאחורי. זו חומה היקפית במרווח האחורי והצדי הגובל בנכס שהוא בעל גובה של קומה, כ-3 מטר וקורתה בקונסטרוקציית רעפים

בכל היקפה. בחומה נבנו פתחי חלונות שנסגרו בסורגים , הותקנה דלת ובפתח אחר הותקן תריס חשמלי גדול. המשיבה גילתה את הבניה בשלבים מוקדמים ונתנה למערער התראה אך המערער המשיך ובנה חרף ההתראה וחרף צו הפסקת עבודה שהוצא לו. בחודש מאי נחתם צו הריסה מנהלי ובינתיים המשיכה הבניה והושלמה תוך הפרת שני הצווים.

לטענת המשיבה, בימ"ש קמא בחן את התנאים המוקדמים להוצאת הצו המנהלי ומצא שהתקיימו אין להתערב בהחלטתו. המערער המשיך לבנות גם לאחר צו ההריסה והמקום לא היה מאוכלס 30 ימים בטרם הגשת התצהיר. המשיבה טוענת כי בימ"ש קמא לא מצא כל פגמים בתצהיר והמהנדס נסמך בנוסף לביקורו בשטח גם על מידע שנמסר לו מהמפקח האיזורי.

לגבי טענת המערער בדבר אי גילוי חומר חקירה טוענת המשיבה כי חומר החקירה וכלל הנספחים שצורפו לצו ההריסה היה בידי המערער. המסמכים שביקש ב"כ המערער בנוסף לכך אינם מהווים חומר חקירה מאחר שאין המדובר בחומר שנאסף בעניינו של האישום.

המשיבה טוענת כי מדובר בבניה במרווחים המהווה סטייה ניכרת שאינה ניתנת לאישור. לכן אין אפשרות ללגליזציה של הבניה. מדובר במקרה חריג שעונה על כל הקריטריונים להוצאת צו הריסה ולכן האמצעי בו נקטה המשיבה הוא סביר בנסיבות העניין. מאחר שאין המדובר בהיתר שהוא בהישג יד טוענת המשיבה כי אין מקום לעיכוב הליכים.