חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עפ 9460/05

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
9460-05
27.10.2005
בפני :
1. מוסיה ארד נשיאה
2. בעז אוקון
3. נעם סולברג


- נגד -
:
מסלוחי מוגרבי עאישה
עו"ד מוחמד דחלה
:
יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
עו"ד הדס שוגרמן
פסק-דין

הערעור

1.         ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים (כב' השופט מ' בן-עטר)                         בב"ש 10657/03, מיום 16.12.04, לפיה נדחתה בקשתה של המערערת לבטל את צו ההריסה המינהלי אשר הוצא על-ידי המשיב ביום 23.10.03 לגבי הנכס שברחוב השלשלת 122.

החלטת בית משפט קמא

2.         עניינו של צו ההריסה בשלושה פרטי בנייה: שני קירות בקומת הקרקע; תוספת שטח של כ- 6 מ"ר בקומה העליונה; יציקת ריצפה בשטח של כ- 7 מ"ר בקומה העליונה, יציקת תיקרה מעליה ויציקת מדרגות מקומת הקרקע אל הריצפה.

            בית משפט קמא לא דן בשני פרטי-הבנייה הראשונים, מכיוון שב"כ המערערת הודיע כי אין לה כל קשר אליהם. אשר לבנייה שלה, דחה בית משפט קמא את טענתה כי מדובר בבנייה ישנה; קבע כי מדובר בבנייה חדשה; וכי לעניין הפרמטרים של סיום הקמה ואיכלוס, אין כל פגם בצו ההריסה. בית משפט קמא גם לא מצא ממש בטענה על חוסר מידתיות בהוצאת צו ההריסה המינהלי.

טענת המערערת על פגם בהדבקת צו ההריסה

3.         ב"כ המערערת טוען, כי צו ההריסה לא הודבק על הנכס, ולפיכך התבטל. בהחלטת בית משפט קמא מיום 24.12.03 להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה עד ליום 25.1.04, לא היה כדי לרפא את הפגם שדבק בצו מלכתחילה, מחמת בטלותו.

מנגד, טוענת ב"כ המשיב, כי הטענה עלתה לראשונה בערעור; ומכל מקום, גם אם נפל פגם בהדבקת הצו, אין בכך כדי לגרום לבטלותו. 

4.         אכן, ב"כ המערערת לא טען טענתו-זו בבית משפט קמא, ולא הניח את התשתית העובדתית לביסוסה. די בכך כדי לדחותה.

5.         אך גם לגופו של עניין, אנו סבורים כי יש לדחות את הטענה. סעיף 238א (ה) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 [להלן - החוק], קובע את חובת הדבקת הצו. סעיף-קטן (ו) קובע, כי הצו ניתן יהיה לביצוע בתום 24 שעות משעת ההדבקה, אם הוקם בניין ללא היתר, ובכל מקרה אחר, בתום 72 שעות משעת ההדבקה. ההדבקה אומנם הכרחית, והיא תנאי מוקדם לביצוע צו ההריסה. אך פגם בהדבקה, איננו עילה לביטולו של הצו, ולא לבטלותו.

6.         העילות לביטול צו הריסה מינהלי, קבועות בסעיף 238א (ח) לחוק: "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". הפסיקה אומנם הרחיבה עוד קמעא את העילות לביטול צו הריסה מינהלי. הנפגע רשאי לטעון לפגמים נוספים, "ובלבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצו לבטל מעיקרו" [עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה י-ם, פ"ד נז (1) 196, 214]. אך הפגם הנטען בהדבקה, אינו נימנה על הפגמים החמורים הנזכרים, והוא איננו חסר-תקנה. הפגם איננו חמור יותר מפגמים בקשר לאי-קיום חובת ההתייעצות עם היועץ המשפטי עובר למתן הצו, העדר פירוט בצו ההריסה, פגם בתיאור הנכס, וכיוצא בפגמים הללו שעל-פי הפסיקה אינם עושים את צו ההריסה המינהלי לבטל מעיקרו; ניתן לתקנם. כך גם לגבי הפגם בהדבקה.

7.         החוק  לא קובע מועד להדבקת הצו, ובלבד שתעשה 24 או 72 שעות (לפי העניין), לפני ביצוע צו ההריסה. ההדבקה נועדה להביא לידיעת הנוגעים בדבר את דבר קיומו של צו ההריסה, וליתן פרק זמן לצורך הערכות למי שרואה עצמו נפגע על-ידי הצו. הפגם שנפל בהדבקת הצו, ככל שנפל, יכול לבוא על תיקונו, ובלבד שתושג התכלית האמורה.

בית משפט קמא האריך את תקופת הביצוע של צו ההריסה, בהתאם להוראת סעיף 238א (ט) לחוק. ההארכה תקפה, אך הביצוע מותנה בהדבקת צו ההריסה, בהתאם להוראות סעיפים 238א (ה) ו- (ו) לחוק.

8.         אשר על כן, דחינו את הטענה לבטלות צו ההריסה  מחמת פגם בהדבקה.

טענת המערערת על אפליה ועל אי-ביצוע חלק מן הצו

9.         ב"כ המערערת טוען לאפליה. לדבריו, בכוונת המשיב לבצע את צו ההריסה רק באופן חלקי, להרוס את הבנייה של המערערת, ולהימנע מהריסת בנייה נוספת הכלולה בצו, אשר אינה שייכת למערערת (שני פרטי-הבנייה הראשונים הנזכרים בפיסקה 2 לעיל).

            מנגד, טוענת ב"כ המשיב, כי ב"כ המערערת הודיע בבית משפט קמא, כי אין למערערת כל עניין בחלקו האחר של הצו שאינו נוגע לבנייתה-שלה; ומכל מקום, אין מדובר באפליה, ורק מחמת תקלה לא בוצעה עדיין ההריסה הנוספת הכלולה בצו.

10.        אכן, בבית משפט קמא הודיע ב"כ המערערת, כי אין לה זיקה, ולא כל עניין בבנייה המפורטת בצו ההריסה, אלא רק לגבי חלקו של הצו המתייחס לבנייה שלה (עמוד 2 לפרוטוקול). ב"כ המערערת חזר על הודעתו גם בהמשך הדיון (עמוד 9 לפרוטוקול), ובית משפט קמא הסתמך עליה בהחלטתו נשוא ערעור זה  (פיסקה 2 בעמוד 2).

אנו סבורים, כי אין זה מן המידה, לנקוט בשלב הערעור עמדה מנוגדת; יתכן שהדברים עולים עד כדי מניעות [ראו: ע"פ (י-ם) 6601/02 אלשיך נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה י-ם, פ"מ תשס"ב (1) 802].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>