פסק-דין בתיק עפ 9127/05

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופט ג' ארנברג) בב"ש 10522/04 מיום 6.1.2005. בפסק הדין נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיב והאריך את מועד ביצועו של צו ההריסה המינהלי, אשר הוצא כנגד מבנה שחלקו בבעלות המערער (להלן - הצו).

2.         ביום 6.9.2004 הוצא הצו. ביום 12.10.2004, לאחר שחלפו 30 הימים לביצוע הצו, ומבלי שבוצעה ההריסה, ביקש יו"ר הוועדה המקומית (הוא המשיב בערעור שלפנינו) להאריך את תקופת ביצוע הצו. הנימוק לבקשה היה כי " העירייה אינה מבצעת צווי הריסה מינהליים ולא מקבלת סיוע משטרתי בחג הסוכות ובחג הרמאדאן בעיר העתיקה" (סעיף 2 לבקשה). המערער הגיש את תגובתו, בה הביע התנגדות לבקשה. ביום 6.1.2005 נעתר בית המשפט לעניינים מקומיים לבקשת המשיב, וקבע כי מניין 30 הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.2.2005. על החלטה זו, כאמור, הערעור שבפנינו.

3.         המערער טוען כי ביצוע הבנייה נתגלה למשיב כבר ב-18.8.2004. עד תחילת חג הסוכות, ביום 20.9.2004, היו למשיב 42 ימים לפעול. לשיטתו, הוועדה המקומית לא פעלה במהירות הראויה ותוך פרק זמן סביר, כנדרש ממנה, מה גם שתקופת החגים אינה דבר בלתי צפוי, כך שהוועדה הייתה יכולה להיערך בהתאם. 

4.         המשיב, לעומתו, מצביע על כך שלא ניתן לבצע צווי הריסה בתקופת החגים. הוא מדגיש כי בכל הנוגע למזרח ירושלים, סיורים משטרתיים מלווים את נציגי העירייה 3 פעמים בשבוע בלבד, על מנת לאכוף את החוק שם. בנסיבות אלה, "עיכוב של 6 [ימים] או חודש בהחלט זניח ועומד בסבירות ולא מהווה התרשלות" (פרוטוקול מיום 23.3.2005, בעמ' 3).

5.         סעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון) קובע פרק זמן של 30 ימים לביצוע צו הריסה מינהלי, החל מהיום בו הוצא הצו על ידי יו"ר הוועדה המקומית. לעניין זמן ביצוע צו הריסה מינהלי, אמר בית המשפט העליון כי "הליך של הריסה מינהלית אינו הליך מינהלי רגיל; יש לו אופי של הליך חירום, וכך צריך להתייחס אליו הלכה למעשה" ( רע"פ 6034/99 כהן נ' יושב-ראש הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נד(1) 438, בעמ' 449); כלומר, "כדי לוודא שהליך הריסה מינהלית יקוים... במסגרת הזמן שנקבעה בסעיף 238א, צריכה העירייה לקבוע סדרי עבודה מיוחדים, מהירים ויעילים יותר מסדרי העבודה הרגילים" ( שם, בעמ' 448).

6.         עם זאת, סעיף 238א(ט) לחוק התכנון מאפשר לבית המשפט להאריך את מועד 30 הימים לביצוע צו הריסה מינהלי, "אם ראה כי מן הנכון לעשות כן". אמנם, "יש לנהוג בבקשות להארכת מועד לביצוע צו הריסה בזהירות רבה ואין להיענות להן על דרך שגרה" ( רע"פ 351/05 איוב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (ניתן ביום 15.3.2005)). אולם יש להתחשב "בתקלות סבירות וצפויות שנגרמו בתוך המנגנון הפנימי של הרשות" ( שם).

7.         מן הכלל אל הפרט: המשיב הצביע על הנסיבות העיקריות שגרמו לעיכוב בביצוע הצו: תקופות החגים היהודיים והמוסלמיים, שבהן, ככלל, לא מבצעים צווי הריסה, והצורך לבצע את הצו תחת ליווי משטרתי, אשר לא ניתן כל יום לוועדה המקומית או למי מטעמה. יש בנסיבות אלה, לדעתנו, כדי להוות הסבר סביר לעיכוב ביצוע הצו.

נציין, כי בית המשפט העליון אישר לאחרונה החלטה להאריך מועד ביצוע של צו הריסה מינהלי, אף כאשר הוועדה המקומית ביקשה להאריך את המועד כ-80 ימים לאחר הוצאת הצו ( רע"פ 351/05 הנ"ל). בענייננו, הבקשה נעשתה לאחר כשבוע מתום 30 הימים. אמנם נכון כי הוועדה המקומית יכולה הייתה, וצריכה הייתה, לפעול במסגרת הזמן שהיה לה מלכתחילה. אולם, לא יהיה זה מוצדק, בנסיבות העניין, לבטל את הצו בשל עיכוב של שבוע. יש לזכור כי "התכלית העיקרית של סעיף 238א... אינה זכות הקניין", אלא טובת הציבור, ו"טובת הציבור, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק התכנון והבניה, מחייבת שבנייה תיעשה רק על-פי היתר" ( רע"פ 6034/99 הנ"ל, בעמ' 446).

8.         לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור. לבקשת המשיב, אנו מורים כי מניין 30 הימים לביצוע הצו יחל ב יום 1.5.2005.

ניתן היום י"ג ב אדר ב, תשס"ה (24 במרץ 2005) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: