פסק-דין בתיק עפ 9096/05

1.         זהו ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א. טננבוים) בת"ד 22079/04 מיום 26.1.04. המשיב הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה על תקנה 54א לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961, ונידון לקנס בסך 650 ש"ח.

על פי דו"ח התעבורה אשר נרשם נגד המשיב, הוא נתפס נוהג במהירות של 107 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש.

2.         המערערת מלינה על כך, שאף שמדובר בעבירה של ברירת משפט, שהקנס המקורי אשר נקבע לה הוא 750 ש"ח, בית משפט קמא לא רק שלא נעתר לבקשתה להשית קנס יותר גבוה, הוא אף הפחית את הקנס המקורי במאה ש"ח. לדידה של המערערת, לא היה מקום להפחית מהקנס המקורי, בעיקר כאשר לחובתו של המשיב 32 הרשעות תעבורה קודמות וביניהן עבירות חמורות. במקרה זה סטה בית משפט קמא מהוראת סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש), התשמ"ב - 1982. הפחתת הקנס לא נומקה על ידי בית משפט קמא ולא הוזכרו שום נסיבות מיוחדות לכך.

3.         המשיב אישר בדבריו את אשר טענה המערערת שבאותו יום, פנה השופט המלומד לציבור הממתינים, בתיקים של ברירת משפט, כדוגמת התיק דנן, והציע להם ברירה לפיה יודו ויקבלו קנס בגובה הקנס המקורי, וכל המתנה של 45 דקות תזכה את הנאשמים בהפחתה של 100 ש"ח מהקנס המקורי. הוא היה בין אלה ש"זכו" בהפחתה של 100 ש"ח עבור כך שהוא המתין עד שהגיע תורו להישפט.

4.         העובדה שמערכת המשפט נמצאת תחת עומס בלתי רגיל היא עובדה ידועה לכל מי שנזקק לשירותיה של מערכת זו. עומס זה מורגש היטב בבית משפט לתעבורה, כאשר שופט התעבורה חייב להתמודד עם מאות תיקים ליום. אין חולק כי יש בכך הכבדה קשה על תנאי עבודתו של שופט התעבורה. ואולם, הכבדה לחוד וסדר נכון לחוד. המחוקק מודע היטב לעובדת העומס שבבתי המשפט לתעבורה. על מנת להקל במעט, אפשר לנאשמים בעבירות מסוימות לבחור בין לשלם את הקנס מבלי שיצטרכו להופיע בבית המשפט, ובין לבחור בקיום הוכחות על מנת להוכיח את חפותם. מי שבוחר להישפט צפוי שיושת עליו קנס יותר גבוה מהקנס המקורי היות שבית המשפט, אם ירשיעו, אמור לעיין בגיליון הרשעותיו התעבורתיות הקודמות ולפסוק בהתאם.

5.         סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982 קובע לאמור:

            "הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו".

יש לציין, כי במקרה זה לא צוינה אף לא נסיבה מיוחדת אחת (או אחרת), כך שלא ניתן להבין את הצעד בו נקט בית משפט קמא אלא כצעד הנועד להקל על העומס ולהביא את הנאשמים להסכים להודות ולסיים את עניינם בקנס מופחת. 

6.         לדעתי, זו שיטה שאיננה ראויה. מדובר בקנסות שהם כספי ציבור שהמחוקק הפקיד את בתי המשפט עליהם. המחוקק קבע סייגים לסטייה מהקנסות המקוריים, בין היתר, על מנת שלא לתת דרור לרצונו של השופט לעשות מעין "מכירה פומבית" או "מכירת חיסול" על חשבון כספי הציבור. בעניינים כגון אלה, יש להקפיד במידה רבה על קיום הוראות החוק כרוחן וכלשונן. יתרה מזו, צודק בא כוח המערערת בטענתו, שצעד כזה אין בו כדי להקל את העומס, נהפוך הוא, נאשמים שקיבלו דוחות של ברירת משפט ימצאו בזאת דרך חדשה ומקורית להקל בעונשם על ידי כך שהם יבואו בהמוניהם ויצטופפו בפתחו של בית המשפט לתעבורה.

7.         בערעור אחר, של המדינה, באותה סוגיה, בו לא התחוורו הנסיבות בהן החליט השופט המלומד על הטלת קנס פחות מהקנס המקורי, בדומה למקרה זה, החלטתי לדחות את הערעור. ואולם, מקרה זה מעלה את הבעיה במלוא חריפותה. יצוין כי, בא כוח המערערת, ברוב הגינותו, לאור התנהלות העניינים בבית משפט קמא, כפי שתוארו לעיל, לא מצא לנכון להעמיס על גבו של המשיב את תוצאות הערעור.

8.         אינני רואה מקום לשנות מהקנס אשר הושת על המשיב. אין מקום לגלגל עליו את תוצאות התנהלות העניינים בבית משפט קמא. יתרה מכך, הוא כבר נכנס להוצאות נסיעה לא קלות על מנת להגיע לדיון בערעור זה. יחד עם זאת, מצאתי לנכון לרשום את ההערות דלעיל על מנת להתריע מפני התרחשותם של מצבים כאלה בעתיד.

ניתן היום ה' בניסן, תשס"ה (14 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

009096/05עפ 053 עוני חבש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: