פסק-דין בתיק עפ 7336/04

1.         המשיב הורשע, עפ"י הודאתו, בבימ"ש השלום לתעבורה באשקלון בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום שהוגש נגדו בת.ד. 1391/02 ובכתב אישום נוסף שהוגש נגדו בת.ד. 2207/03 - ואשר עניינם נהיגה בשיכרות וגרימת תאונות דרכים כתוצאה מכך.

            במקרה הראשון [ת.ד. 1391/02], נהג המשיב את רכבו ביום 30.3.02 ברחובה של עיר באשקלון, כאשר דמו רווי ב-237 מ"ג אלכוהול - כמעט פי חמשה מרמת הסף של נהיגה בשכרות [50 מ"ג].

            הוא נכנס ברכבו לצומת מרומזרת באדום, נהג בין שני הנתיבים , התנגש במכונית שעמדה בכניסה לאותה הצומת וכתוצאה מכך נגרמה תאונת שרשרת בה נפגעו שתי מכוניות נוספות שעמדו על פס העצירה שבצומת.

            שני נוסעים נחבלו כתוצאה מאותה התאונה וארבעת כלי הרכב נפגעו.

            המשיב המשיך ליסוע קמעה, עצר את רכבו ונרדם שנת שיכורים בתוך המכונית.

            חלפה פחות משנה, וביום 1.2.03 שוב נהג המשיב ברכבו ברחובות אשקלון כשבדמו רמת אלכוהול - גבוהה עוד יותר - 246 מ"ג.

            הוא לא ציית לתמרור ה"עצור" בכניסה לצומת, נכנס כך לתוך הצומת ופגע ברכב שנכנס לצומת - בזכות קדימה - משמאלו.

            כתוצאה מכך, נחבל בגופו נהג אותו הרכב ונפגעו שני הרכבים.

2.         בימ"ש קמא גזר את דינו של המשיב - בשל אותם המעשים - לפסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 5 שנים, לקנס של 3000 ש"ח ולמאסר על תנאי בן 10 חודשים.

            על גזר דין זה מערערת בפני המדינה ולטענתה דין היה שיחמיר בימ"ש קמא בדינו של המשיב ויגזור את דינו למאסר.

3.         בטרם נגזר הדין הורה בימ"ש קמא על עריכת תסקיר בעניינו של המשיב.

בתסקיר מיום 23.3.04 לא באה קצינת המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו נוכח נטייתו להתנער מאחריות ולמעורבותו בפלילים בהווה ובעבר, נטייתו להאשים את הזולת והכחשת כל בעייתיות בנושא האלכוהול והסמים.

עוד הורה בימ"ש קמא לממונה על עבודות השירות בשב"ס לערוך חוו"ד בעניין המשיב לגבי היתכנות ריצוי מאסר בעבודות שרות.

בחוו"ד מיום 27.5.04, קבע הממונה את אי התאמתו של המשיב לעבודות שירות, שכן בבדיקות שתן לאיתור סמים שמסר, נתגלה סם מסוכן מסוג חשיש.

מגליון ההרשעות הקודמות של המשיב, עולה כי הורשע מספר פעמים בעברו בעבירות אלימות [תקיפת שוטר, שימוש בכח למניעת מעצר] איומים והחזקת סמים מסוכנים.

4.         נהיגת רכב ברחובות העיר ע"י נהג שרמת שיכרותו עולה פי חמשה על רמת הסף של השיכרות, הינה מהחמורות שבעבירות התעבורה, וסכנתה לחיי עוברי הדרכים מוחשית ביותר, ומששב הוא ונוהג בשיכרות שכזו פעם נוספת - מחמירים הדברים שבעתיים.

על דרגת השיכרות בה היה המשיב בשני המקרים תעיד דרך התנהלותו בכניסה לצומת המרומזרת באדום [במקרה הראשון] תוך גרימת תאונת דרכים בתוך הצומת, ותוך כניסתו לצומת מבלי שעצר עפ"י הוראת התמרור שבמקום [במקרה השני]  - וגם הפעם תוך גרימת תאונת דרכים בתוך הצומת.

            בשני המקרים נחבלו נהגי מכוניות - למזלם בחבלות קלות - ונפגעו הרכבים המעורבים.

            בדין קבע בימ"ש קמא בגזר דינו כי: