פסק-דין בתיק עפ 7322/04

הנשיא י. פלפל:

1.         כתב האישום

המערער היה בעליו של מוסך למשאיות ושיווק חלקי חילוף באשדוד והוא העסיק מנהל חשבונות בשם שטקלמן.

על פי כתב האישום, בכל אחת משנות המס 1996-1997 הגיש המערער חשבוניות כוזבות בסכום של 1,691,658 ש"ח אותן קיבל מלאון רובינשטיין בתיווכו של שטקלמן, ובגין החשבוניות הכוזבות לא בוצעה כל עסקה, לא ניתן כל שירות ולא שולמו הסכומים המפורטים בהן.

לגבי שנת המס 1996, נטען, כי המערער רכש חשבוניות מס כוזבות אשר בגינן לא בוצעו כל עסקאות, לא ניתן שירות ולא שולמו הסכומים המפורטים בהן ואשר אותם רשם בפנקסי החשבונות שלו, תוך רישום הוצאות כוזבות בסך 813,516 ש"ח, על הכנסותיו לשנת מס זו.

המערער הואשם גם בניכוי מס תשומות שלא כדין בסכום של 132,009 ש"ח ובנוסף כי השמיד או הסתיר את ספרי הנהלת החשבונות של עסקו לשנת 1996 והכל תוך שימוש במרמה, בתחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.

למערער יוחסו עבירות לפי סעיפים 220(1), 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") ועשר עבירות לפי סעיף 117(ב)(4) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק") ביחד עם סעיפים 38, 45 ו-47 לחוק.

לגבי שנת המס 1997, מדובר באותן עבירות ובאותה שיטה. בשנה זו רכש המערער חשבוניות כוזבות אותן רשם בספריו והפחית הכנסות בסך 878,142 ש"ח - בדו"ח שהגיש לשלטונות מס הכנסה לגבי השנה הזו, והוא גם ניכה בשנה זו מס תשומות שלא כדין בסך 149,284 ש"ח.

2.         הכרעת הדין - בימ"ש קמא

לאחר שמיעת ראיות בית משפט קמא כתב שהוא שוכנע, מעבר לכל ספק, כי המערער, במטרה להגדיל במרמה את הוצאותיו, רכש חשבוניות כוזבות אותן רשם בפנקסי החשבון של בית העסק שלו ועל ידי כך הקטין את הכנסותיו, ניכה תשומות שלא היו, שלא כדין, השמיד או הסתיר את ספרי הנהלת החשבונות של העסק והכל תוך שימוש במירמה, עורמה, ותחבולה ובמזיד, בכוונה להתחמק מתשלום מס לגבי השנים 1996 ו-1997, ועל כן הרשיע המערער בכל העבירות שפורטו בכתב האישום.

3.         מצבו הבריאותי של המערער

ב"כ המערער הודה בפנינו (ראו עמ' 22 לפרוטוקול), כי הטענה לגבי מצבו הבריאותי של המערער הועלתה "אחרי הכרעת הדין". עד לאחר מתן הכרעת הדין לא טענו סניגוריו של המערער שהמערער אינו כשיר לעמוד לדין וכי הוא חולה במחלת נפש.

מהתעודות הרפואיות שהוגשו לבית משפט קמא (ראו עמ' 171) בית המשפט לא שוכנע שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין.

חרף האמור לעיל, בהסכמת ב"כ המשיבה, נעתרנו לבקשת סניגורו של המערער והורנו לפסיכיאטר מחוז חיפה להגיש לנו "חוות דעת מעודכנת על מצבו הנפשי של המערער ואם הוא יכול לעמוד לדין" (החלטה מיום 31.1.05). בהמשך הורנו על צו הסתכלות בתנאי אשפוז (החלטה מיום 9.2.05).

בתום ההסתכלות נכתבה חוות דעת רפואית אודות המערער עליה חתומים שלושה פסיכיאטרים, והיא סיכמה את מצבו הרפואי של המערער כך:

"אין ספק שבעת ביצוע העבירה המיוחסת בשנת 1996 - אין כל עדות שלנ"ל היה טיפול פסיכיאטרי כלשהוא. וקרוב לודאי שבשנים אלו היה אחראי למעשיו.

לפי בדיקותיו בתקופת ההסתכלות אין עדות למצב פסיכוטי חריף, איננו ממלא קריטריונים מוכרים לאבחון מחלת נפש פסיכוטית - במשמעות המשפטית של המונח. ואיננו מכירים קליניקה כזו כפי שהציג שתוכל לכוון לאבחנה של מחלת נפש פסיכוטית כל שהיא או לתוצאות מחלת נפש. ועל כן אין באפשרותנו לענות לשאלות בית המשפט. להערכתינו גם המשך הארכת תקופת ההסתכלות אצלינו לאחר תקופה כה ארוכה מאז ביצוע העברה, לא יביא לתוצאות אחרות מאלו הכתובות כאן.

אינו זקוק לאישפוז פסיכיאטרי.

באם יוחלט להכניסו למאסר ויחול שינו במצבו הנפשי יש אפשרות להעבירו לבדיקה פסיכיאטרית במתקני השב"ס".

בעקבות טענות הסניגור, שבחוות הדעת אין התייחסות ישירה לשאלה "אם המערער מסוגל כיום לעמוד לדין מחמת היותו חולה" - הורינו (החלטה מיום 20.4.05) לרופאים החתומים על חווה"ד שיתייחסו לשאלה הנ"ל במפורש. בתשובה לבקשתנו הודיעו לנו הפסיכיאטרים הנכבדים כי :

                        "לאור הכתוב בסיכום חוו"ד המקורית מתאריך 19.4.05 -