פסק-דין בתיק עפ 7264/06

 השופט א. ואגו:

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט קמא, שלפיו הוטל על המערער עונש מאסר של 12 חודשים לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה של שנה למשך 3 שנים, ובנוסף קנס של 1,000 ש"ח, וזאת בגין עבירות סם שבהן הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון.

המערער הורשע, כאמור על פי הודאתו, בכך שביום 31.7.05 החזיק, ביחד עם אחר בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של כ- 13.4 גרם שלא לצריכה עצמית, וכי באותו מעמד הוא והאחר סחרו בסם בכך שמכרו את הכמות הנ"ל לסוכן משטרתי בתמורה ל- 600 ש"ח.

להודאתו בכתב האישום שפירט את עסקת הסם שלעיל, צירף המערער תיק נוסף של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועניינו בכך שביום 13.2.04, כלומר, למעלה משנה קודם לביצוע העבירה נשוא כתב האישום המקורי, הוא החזיק, יחד עם אחרים, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 950 גרם.

לאחר שהתיק הנוסף צורף, והמערער הודה, כאמור, בשני כתבי האישום הללו, נשמעו הטיעונים לעונש, לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן, ועל המערער נגזרו, על ידי בית משפט קמא העונשים שפורטו מעלה.

אקדים ואומר, שטענת המערער אינה בכך שהעונש בגין שתי עבירות הסם האלה הוא חמור מידי, כשלעצמו, או בלתי מידתי, וזאת משום שברי שאין אלה פני הדברים, ועונש כזה אינו חורג מנורמת הענישה המקובלת, אלא שטוען הוא כי בנסיבות הספציפיות של המערער הזה, צריך היה בית משפט קמא להעדיף שיקולי שיקום והחזרת המערער למוטב, על פני שיקולי ענישה אחרים, וצריך היה לאמץ את המלצת שירות המבחן, כפי שניתנה, לאמור העמדתו תחת צו פיקוח של השירות למשך שנה, לצד עונש של הטלת עבודות שירות לתועלת הציבור, ולהימנע מהטלת עונש מאסר, לא כל שכן מאסר בפועל.

בנימוקיו לעונש הדגיש בית משפט קמא כי הוא ער לכך שנסיבותיו האישיות הפרטניות של הנאשם שבפניו, כלומר המערער כאן, מצדיקות הקלה מסויימת, וכי יש להקנות משקל נכבד, כהגדרת בית המשפט, לכך שמדובר בבחור צעיר (כבן 21 בעת מתן גזר הדין), נעדר עבר פלילי כלשהו, אשר הודה בעבירות, הביע חרטה על מעשיו ואף השתלב בהצלחה בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, כפי שעוד יפורט בהמשך, וכן חדל לעשות שימוש בסם מסוג גראס, שבו השתמש במשך כשנתיים וחצי טרם האירועים נשוא האישומים.

אולם, כב' השופט אבו טהה ציין, כי אל מול השיקול העונשי האינדיווידואלי, יש לאזן שיקולים נוספים ובהם הגמול על ביצוע עבירה חמורה, והצורך להרתיע את היחיד והרבים כאשר במקרה הנדון, וכהגדרת בית המשפט, המערער  "במעשיו הוכיח כי נכון הוא לביצוע עבירה של סחר בסם כחוליה חשובה של שרשרת הסם המביאה להפצתו בקרב המשתמשים והמכורים לו".

כאמור, הונח בפני בית משפט קמא תסקיר של שירות המבחן וממנו עלה כי המערער שהיה כבן 21, ושוחרר לחלופת מעצר במסגרת אותו תיק, שולב בקבוצה טיפולית לצורכי סמים מסוג גראס, ועבר תהליך טיפולי מוצלח, לפי התרשמות שירות המבחן, והפסיק להשתמש בסמים.

אומנם, הוא המעיט מחומרת  מעשיו, אף שלקח עליהם אחריות, אך השירות התרשם כי המשבר שנגרם לו עקב ההליך המשפטי ותוצאותיו הצפויות, הביא אותו לחשבון נפש ולהכרה בשינוי שעליו לערוך בחייו.

קצינת המבחן גרסה כי שיתוף הפעולה שלו בקבוצה שבה שולב, ונכונותו לבדוק את דפוסי התנהגותו ולהפנים את הצורך בשינוי, ועל רקע היות המערער בעל פוטנציאל חיובי ומוטיבציה מתאימה, יש בהם ליתן תקווה כי ההליך הטיפולי יחזירו לאורח חיים נורמטיבי ותקין, ומנגד סברה שעונש של מאסר בפועל ואפילו בעבודות שירות עלול לפגוע בעתידו, ולגרום לו נסיגה בתפקוד, ומצוקה רגשית.

משום כך, וכאמור, שירות המבחן המליץ בפני בית המשפט על העמדת המערער תחת צו מבחן למשך שנה, לצד צעדים טיפוליים נוספים, ומעבר לכך הומלץ על עונש של 400 שעות עבודה של"צ.

בית משפט השלום, וזו הקביעה שביסוד הערעור הנדון כעת, אף שהיה ער ומודע להמלצות אלה ולמשקלם בגזירת העונש, העדיף את האינטרס הציבורי הרחב, ונתן משקל רב יותר, באיזון שערך, לאותם שיקולי גמול והרתעה, וקבע, שאין מקום לפטור את המערער מענישה משמעותית, ובכלל זה מאסר בפועל, וכי הנימוקים לקולא, והשיקול השיקומי, יבואו לידי ביטוי באורך המאסר שיושת עליו, והדגיש, בגוזרו עליו מאסר בפועל למשך שנה לצד מאסר מותנה לתקופה זהה, כי אין הוא ממצה את מלוא חומרת הדין עימו, בשל הסיבות שפורטו.

בהסכמת התביעה עוכב ביצוע ריצוי המאסר בפועל שנגזר על המערער, עד לדיון והכרעה בערעור שהוגש, הוא הערעור הנתון להכרעתנו כעת.

בטיעונו בפני ערכאתנו, בישיבה שקויימה ביום 6.12.06 (לימים התחלף אחד משופטי המותב המקורי - בהסכמת הצדדים), ביקש ב"כ המערער, עו"ד אובשייביץ כי נאפשר את המשך הליך השיקום והטיפול, המוצלח לטעמו, שהוחל בו וכי נבטל את עונש המאסר בפועל שהוטל, והוא עדכן בכך, שמאז מתן גזר הדין (כחצי שנה קודם לכן), המשיך המערער בהליך השיקומי והתקדם בו יפה, שהוא נגמל לחלוטין משימוש בסם, וכן  שהחל ללמוד במסלול של אומנות שימושית במרכז לאבחון, הכשרה ושיקום מקצועי בב"ש, בקורס שאמור להימשך 6 חודשים.

הסניגור ציין שמדובר במערער נורמטיבי ביסודו, ששינה את אורח חייו לחלוטין, והדרדרותו לסמים, בזמנו, נבעה מנסיבות טראגיות, כאשר עלה ארצה כבחור צעיר, מקווקז, וכ 4.5 שנים  קודם למשפטו נפטר אחד מאחיו ממחלה קשה, דבר שהיווה, גם לפי קביעת שירות המבחן טראומה רגשית קשה מאוד למשפחה כולה, ולמערער בפרט, שהיה קשור מאוד לאחיו, וכתוצאה מזה הדרדר.

באותה ישיבה, כאשר בית המשפט ביקש את עמדת המשיבה באשר לקבלת תסקיר מעודכן של שירות המבחן, לצד בדיקת התאמת המערער לעבודות שירות, השיבה עו"ד מגד, כי אלמלא מדובר היה בעבירת סחר ומכירת סם לסוכן משטרה, ולו עסקינן היה במקרה של החזקת סם בלבד, היתה נוטה לאמץ גישה כזו, אולם  בהינתן אופי העבירה החמור, היא מתקשה להסכים לכך.

חרף זאת, ותוך הדגשה שאין בכך משום קביעת עמדה באשר לתוצאת הערעור, הורינו (כאמור - במותב שונה במקצת), על דחיית הדיון למשך כ- 3.5 חודשים, וזאת לצורך קבלת תסקיר משלים ומעודכן של שירות המבחן, לרבות לאחר שיבוצעו לפחות 10 בדיקות שתן אקראיות למערער, לגילוי שרידי סם אפשריים, וכן לצורך קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות בדבר התאמת המערער לריצוי מאסר בעבודות כאלה.

טרם דיון ההמשך בפנינו, אכן הוגש תסקיר עדכני של שירות המבחן מיום 14.3.07, אשר שב וממליץ, בסופו של יום, על העמדה במבחן לתקופה של שנה שבמהלכה יוסיף המערער ויהיה בטיפול במסגרת פרטנית או קבוצתית מטעם שירות המבחן, ויוסיף לתת בדיקות לגילוי שרידי סם, והמלצה זו ניתנה לאחר שהשירות התרשם כי המערער מצוי בעיצומו של תהליך טיפולי- שיקומי, אולם, עדיין ארוכה הדרך בשל מאפייני אישיותו ומצבו הרגשי המורכב, עד אשר יופנמו אצלו נורמות התנהגות תקינות וייושמו באורחות חייו.