פסק-דין בתיק עפ 72274/04

בפניי ערעורה של הועדה המקומית על גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט השלום בנתניה בתיק עניינים מקומיים 10014/04, מיום 23.11.04, לפיו נגזרו על המשיב העונשים הבאים:

חודש מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים (בדחיה של שנתיים והחל מיום 23.11.06), קנס בסך 2,500 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתם בפרישה ל- 20 תשלומים וכן חתימה על התחייבות בסך 3,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירה שעניינה אי קיום צווי בית משפט למשך 24 חודש, החל מיום 23.11.06.

המערערת קובלת על קולת העונש.

בתיק נשוא הערעור הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירות שעניינן שימוש במקרקעין בלא היתר, שימוש במבנים שהוקמו ללא היתר, שימוש במבנים שהוקמו בסטיה מהיתר, אי קיום צו בית משפט בניגוד לסעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 וכן הפרת הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

קודם לכן, הורשע המשיב בארבעה הליכים קודמים, כדלקמן: -

א.      ביום 26.1.93 הורשע המשיב בת.פ. 987/92 בבית משפט השלום בנתניה בבניית בית מגורים בשטח של כ- 60 מ"ר ללא היתר.

המשיב נצטווה להרוס את המבנה עד ליום 31.1.94.

ב.      ביום 19.10.93 הורשע המשיב בת.פ. 1218/93 בבית משפט השלום בנתניה בבניית בית מגורים בשטח של כ- 80 מ"ר ללא היתר.

המשיב נצטווה להרוס את המבנה עד ליום 1.11.94.

ג.       ביום 2.1.96 הורשע המשיב בת.פ. 532/95 בבית משפט השלום בנתניה בעבירת אי קיום צו בית משפט בכל הנוגע לצו נשוא ת.פ. 987/92 וכן בגין שימוש במבנים שהוקמו ללא היתר. המשיב נדון לקנס כספי.

ד.      ביום 4.1.01 הורשע המשיב בת.פ. 1221/98 בבית משפט השלום בנתניה בעבירת אי קיום צו בית משפט בכל הנוגע לצווים נשוא ת.פ. 987/92 ונשוא ת.פ. 1218/93 וכן בגין שימוש במבנים שהוקמו ללא היתר. כן הורשע המשיב בבניית קומת מגורים מעל המבנים לעיל בשטח של כ- 90 מ"ר ללא היתר. המשיב נדון לקנס כספי ולחתימה על התחייבות. כן הוצא צו התאמה ונרשמה הערת אזהרה.

בכתב האישום נשוא הערעור והחמישי במספר, נטען כי ביום 9.7.03 ביקר פקח המערערת בביתו של המשיב ומצא כי צווי ההריסה, כמו גם צווי ההתאמה, לא קויימו כלל וכלל וכי כל הבניה הבלתי חוקית עודנה עומדת על תילה. המשיב הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום והורשע על פי הודאתו. בשלב הטיעונים לעונש, עתר נציג התביעה להטלת עונש מאסר בפועל, להטלת מאסר על תנאי וכן לקנס כספי מרתיע. עוד ביקש נציג התביעה מבית המשפט להורות כי באם המשיב לא יהרוס את המבנים ואף לא יוציא בגינם היתר, תוסמך הועדה להרוס את המבנים בעצמה.

המשיב טען להגנתו כי אינו יכול לשאת בקנסות נוספים, בהתחשב באלו שכבר הוטלו עליו בעבר. עוד טען כי הגיש בקשה להיתר, אולם מפאת חוסר יכולת כלכלית, אין ביכולתו להשלים את ההליך. המשיב הוסיף וטען כי איננו עובד, כי הינו נכה בשיעור של 35% וכי הוא נתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בגזר דינו, מציין בית משפט קמא כי העבירות שעבר המשיב הינן חמורות ביותר, תוך שהוא סוקר את ארבעת ההליכים הקודמים שהתנהלו כנגד המשיב והסתיימו בהרשעתו, כאשר שניים מהם עניינם אי קיום צווי בית משפט.

אף על פי כן, מצא בית משפט קמא לנכון להתחשב במשיב ולהקל בעונשו, מחמת הגשת בקשה להיתר, ומחמת קשייו הכלכליים להשלים את הליך ההיתר. עוד התחשב בית המשפט בעובדה שלמשיב 4 ילדים, בהיותו נתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי ובהצהרתו לפיה איננו עובד.

המערערת קובלת על קולת העונש. לטענתה, מדובר בעונש חריג הבולט בקולתו לעומת העבירות החמורות שביצע המשיב ומספרן, מה גם שבשלוש הבניות נשוא כתבי האישום הקודמים, בנה המשיב שטחי בניה ללא היתר המגיעים לכדי 230 מ"ר. עוד טוענת המערערת כי העונש הקל שהוטל על המשיב משדר מסר שלילי לציבור העשוי להבין כי בניה ללא היתר ואי קיום צווי בית משפט הינה התנהגות זניחה שאין עונש בצידה.

בא כוחו המלומד של המשיב עשה ככל שביכולתו על מנת ללמד עליו סנגוריה והציג בפני בית המשפט טיעונים לרוב, מן הגורן ומן היקב, אשר תכליתם אחת והיא התחשבות במשיב והימנעות מגזירת עונש מאסר בפועל.

בין היתר, טען הפרקליט, כי לא ניתן היה להרשיע את המשיב בעבירת שימוש במבנה שהוקם ללא ו/או בסטיה מהיתר, וכי על זיכוי מעבירות אלו להשתקף בהקלה בעונש.

עוד חזר ב"כ המשיב על הטיעונים שהועלו בבית משפט קמא וביניהם, התאונה שארעה לפני שנים, היותו מובטל והיותו נתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי.