פסק-דין בתיק עפ 72264/04

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט דוד מועלם) מיום 16/11/04 בתיקי עמ"ק 2955/01 ו - 2952/01.

הנכס נשוא הערעור

שני כתבי האישום אשר הוגשו בשני התיקים שמספריהם ברישא, מתייחסים לנכס המקרקעין הנמצא בשדרות ירושלים 35 ברמת גן, והידוע כגוש 6158 חלקה 246 (להלן: "הנכס" או "המקרקעין").

עסקינן במבנה חד קומתי אשר בחזיתו חנויות, ובעורפו דירת מגורים לה צמודה חצר גדולה.

במועד כלשהו נרכשו המקרקעין ע"י שתי חברות: האחת - חברת קרדמון בע"מ, הרשומה בלשכת רישום המקרקעין החל מיום 8/5/94 כבעלים של 27/100 חלקים של המקרקעין (להלן: "חברת קרדמון"), והשניה - חברת בת קול חברה לנאמנות בע"מ, הרשומה בלשכת רישום המקרקעין, החל מיום 8/5/04 כבעלים של 73/100 החלקים הנותרים (להלן: " חברת בת קול").

עובר למועדים הרלוונטיים התגוררה בדירת המגורים הגב' רוסטוביץ' חווה ז"ל, אימו של המערער, אשר הלכה לעולמה בחודש פברואר 2001.

נשוא העניין הינה חצר הבית, אשר על פי הנטען, הכילה פסולת, עשבייה וקוצים, שלא סולקו מן המקום למרות דרישות שנשלחו על ידי המשיבה.

כתבי האישום

שני כתבי האישום נשוא הערעור הוגשו כנגד המערער, וכנגדו בלבד.

בתיק עמ"ק 2955/01 נטען כי ביום 1/7/01 נמצא על ידי המפקח כי חצר הבית "מלאה פסולת מסוגים שונים + צמחיית פרא".

המערער הואשם בעבירה לפי סעיף 9 לחוק עזר לרמת גן (מפגעי תברואה), תשי"ח-1958 (להלן: "חוק העזר").

בתיק עמ"ק 2952/01 הואשם המערער באי מילוי "הודעה לסילוק מפגע" (ת/7) שנשלחה אליו והנסמכת על ביקור בנכס מיום 13/6/01 במהלכו נמצאו בחצר אשפה, גרוטאות, לכלוך, שיחי פרא, קוצים ועשבי בר, עבירה לפי סעיף 5(ג) לחוק העזר.

המערער כפר באשמה וטען להעדר קשר בינו לבין הנכס העשוי לבסס אשמה כנגדו.

הכרעת הדין

בהכרעת הדין הארוכה, המפורטת והמנומקת שניתנה ביום 16/11/04, הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי האישום, דהיינו, עבירה לפי סעיפים 5(ג) ו- 9 לחוק העזר.

בימ"ש קמא דחה את טענותיו של המערער בדבר היעדר קשר ו/או זיקה לנכס נשוא כתבי האישום, ולא קיבל את טיעונו לפיו הסתכם מעמדו כפרקליט בלבד.

את דחיית טענות המערער, מבסס בימ"ש קמא על מספר נימוקים מצטברים:

היותו בעל מניות בשתי החברות הפרטיות המשפחתיות הרשומות כבעלות הנכס, היותו מורשה חתימה בשתי החברות, הגשת בקשה להיתר בנייה בשמו בכל הנוגע למקרקעין נשוא העניין, זכותו לקבלת דיבידנדים בעתיד וכן זכותו בנכס מכוח הלכת השיתוף עם אשתו שהינה מנהלת החברות ובעלת השליטה בהן.

עוד נקבע על ידי בימ"ש קמא כי משהוברר לו כי חברת בת קול נמחקה מפנקס החברות עוד בשנת 1997, הרי עם מחיקתה "חזרו בעלי הנכס האמיתיים למעמדם כבעלים, וממילא יזכו בכל תמורה כספית שתגיע להם מחיסולה ופירוקה".

בימ"ש קמא אף דחה את יתר טענותיו של המערער וביניהן העדר הסמכה לשלוח הודעה לסילוק מפגע, אי הוכחת קיומו של המפגע וכו'.

נימוקי הערעור

המערער יוצא כנגד קביעת ביהמ"ש בדבר היותו "נאשם שתקן" ולפיה חסך מלשונו ולא הרבה לנדב פרטים מיוזמתו.