פסק-דין בתיק עפ 72211/06

השופטת י' שיצר :

כללי  

1.                   ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופטת נ' בכור) בת"פ 2539/03, מיום 5.10.06, אשר הרשיע את המערער בעבירות של גניבה בידי עובד, על-פי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: החוק); רישום כוזב במסמכי תאגיד, על-פי סעיף 423 לחוק; ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, על-פי סעיף 425 לחוק.

על המערער נגזר עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי בן 10 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע, קנס בסך של 10,000 ש"ח ופיצוי למעביד, חברת "ברגמן תעשיות בע"מ" (להלן: החברה) בסך של 300,000 ש"ח.

רקע עובדתי

2.                   בחודש מאי 1992, החל המערער לעבוד במכון תערובת למזון לבעלי-חיים שנמצא ברשפון (להלן: המכון), המופעל על-ידי חברת ברגמן תעשיות בע"מ, אשר מפעילה גם מפעל לתוספות מזון באותו אתר, ובבעלותה חברת בת לשיווק והפצה בתחום תוספי מזון בשם בר-מגן בע"מ (להלן: בר-מגן). בנובמבר 1993 מונה רשמית כמנהל המכון. המכון מייצר תערובות למגזר החקלאי ותוצרת המכון נמכרת בצובר (תפזורת), או ארוזה בשקים של 50 ק"ג.

המערער היה דמות בכירה בחברה, העלה את היקף המכירות והיה שותף בקבלת ההחלטות האופרטיביות בהנהלה, שאף פיטרה עובדים כעצתו. במסגרת תפקידו, היה המערער ממונה על תפעול המכון, שיווק, עריכת תחזית מכירות וקניית חומרי גלם, הובלת חומרים למכון מהאחסנות, הנמלים או הממגורות, עריכת הזמנות תערובת מלקוחות (במקביל למזכירה), מתן הנחיות ביחס לסוג התערובת ודרך שליחתה, תיאום טעינת משאיות בשקים והובלה בצובר, ניהול צוות העובדים והנהגים, עריכת ביקורים בלולים וגביית כספים, ובעל הקשר הייחודי עם הלקוחות הערבים מהשטחים. המערער היה נפגש עמם, מעביר להם חשבוניות וגובה מהם כספים, לעתים במזומן.

המערער גם היה אחראי על העברת תעודות המשלוח להנהלת החשבונות בבני ציון. בסוף 1994 תחילת 1995, החלה פקידת המכון להוציא תעודות משלוח ממוחשבות (כדוגמת נ/42), כאשר לעיתים נרשמו גם תעודות משלוח ידניות.

תעודות המשלוח הוכנו בגמר הטענת התערובת בארבעה העתקים. המקור נמסר לנהג שמסיע את התערובת ללקוח, העתק אחד נותר בפנקס התעודות, ושני העתקים מועברים להנהלת החשבונות - לאחר שפקידת המכון היתה מקלידה את תעודות המשלוח. הנהלת החשבונות היתה מנפיקה חשבונית על סמך טופס ההזמנה, תעודת השקילה והעתק תעודת המשלוח.

בשנת 1993 הסב עת/2 חנוך מיכאל, חשב החברה ואחראי כח אדם ואדמיניסטרציה (להלן: עת/2), את תשומת לב ההנהלה, לפחת חומרים בלתי-סביר של 3% שפגע ברווחיות החברה. עקב הפחת הגבוה נערך דיון בהשתתפות הצוות הבכיר בחברה, לרבות המערער, והוחלט על נקיטה באמצעים שונים. בין היתר, פוטר עוזרו של המערער שלום כהן, בהמלצתו של המערער, והוכנסו שיפורים טכנולוגיים.

החשדות לגבי המערער החלו באפריל - מאי 1995, כשנודע ל- עת/1 רמי ברגמן, מנכ"ל החברה (להלן: עת/1) על עיסוקו "הצדדי" בעסקי אפרוחים. בעקבות החשדות נשכר עת/4 שמעון סביר, מנהל משרד חקירות לבדוק את החשדות. על-פי בדיקה שנערכה במכון התברר, כי לפני שהמערער החל בעבודתו, היה הפחת כ- ½ אחוז, שהוא הפחת המקובל בענף, עקב אובדן אבק בתהליך הגריסה, התחממות חומר ואיבוד לחות ומשקל. מעדות עת/1 עולה, כי פחת בלתי-סביר עשוי להיווצר, בין היתר, עקב גניבת חומרי-גלם מוצר מוגמר וכן עקב גניבת כסף.

המערער פוטר ביום 1.2.96, ובמועד זה נתפס הרכב שהועמד לרשותו ובו נמצאו פנקסי תעודות המשלוח ת/6 ו- ת/7. ת/6 הוא פנקס על-שם "ברגמן תערובות בע"מ", ובו תעודות בשלושה העתקים הנושאות תאריכים שונים (שמספרן 4601 עד 4614 מיום 18.5.94 ועד 27.11.94). זהו הפנקס האחרון שהופק על-שמה הקודם של החברה, לפני שינוי השם ביום 17.2.94. ת/7 מכיל תעודות בשלושה עותקים, למעט המקור (שמספרן 8227 עד 8244 מיום 11.9.95 ועד 24.11.95 + 9100 המוצמדת בשני העתקים) ועל כריכתו כתוב "מבוטל". ת/7 הוא פנקס מס' 10 מבין עשרה פנקסים, שמתוכם מס' 1 - 2 הגיעו להנהלת החשבונות ומס' 3 - 9 נשארו ריקים אצל עת/3 איריס דר, שמשמשת כמנהלת חשבונות במשרדי החברה בבני-ציון.

נערכה בדיקה בחברה והתברר, כי תעודות המשלוח ב- ת/6 ו- ת/7 לא הגיעו להנהלת החשבונות, ולא הוצאו בגינן חשבוניות. משמעות אי-העברת הפנקסים להנהלת החשבונות היא, שהלקוח לא חוייב בהנהלת החשבונות על-ידי הנפקת חשבונית בגין הסחורה שהגיעה אליו.

כתב האישום

3.                   כתב האישום מייחס למערער את המעשים הבאים:

משנת 1994 ועד לינואר 1996, מכר המערער שקי-תערובת ללקוחות שונים, ואת תמורתם שלשל לכיסו. בחלק מאותם מקרים, כך נטען, ערך המערער תעודות-משלוח מתוך פנקסים פסולים לשימוש על-ידי החברה, ומסר ללקוחות עותק מקורי של התעודה, מבלי שהעביר שני עותקים נוספים להנהלת החשבונות, זאת בסכום כולל של 278,441 ש"ח שלא שולם לחברה (כמפורט בנספח ב' לכתב האישום).

בשל אי הדיווח אף לא הוצאו חשבוניות ללקוחות על-ידי הנהלת החשבונות, ועל-כן הרישום בספרי החברה מוטעה.

כמו-כן יוחסה למערער גבייה במזומן מלקוח בשם ליאור אלטשולר (להלן: אלטשולר), אך התביעה חזרה בה מהאישום לאחר שהתברר כי לא תוכל להוכיחו.

המערער הואשם גם בהגדלת המלאי שהיה במכון ושינוי תוצאות ספירת המלאי בדוחות מתאריכים 30.6.94 ו- 30.11.95, שנערכו על-ידי עוזרו, בכדי שלא ייחשפו מעשיו.