פסק-דין בתיק עפ 72091/05

1.         ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בכפר סבא (כב' השופט ח' פדר, ס"נ) מיום 13.11.05 לפיה קיבל את בקשת המשיבה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מנהלי מיום 24.10.04 (להלן: "צו הריסה מנהלי"), המתייחס למבנה השייך למערערת שהוקם על המקרקעין הידועים כחלקה 59 בגוש 7784 בעיר טירה (להלן: "הנכס").

2.         תחילתה של הפרשה בצו הריסה מנהלי שהוצא ביום 24.10.04 וזאת בהסכמת הצדדים אשר חלק ממנה היתה גם הסכמה כי כניסת הצו לתוקף תהיה דחויה עד 4.10.05. זאת ועוד המבקשת גם הסכימה במסגרת אותו הסדר:

"נוכח הארכה הארוכה שניתנה לקיומו של צו ההריסה המנהלי - שלא להעלות כל טענה בעניין דחית ביצועו של צו זה ובמועד כניסתו לתוקף תוכל המשיבה לבצע את הצו ללא כל התרעה מוקדמת למבקשת".

למרות זאת ביקשה המערערת דחיה נוספת של צו הריסה למשך שנה, בקשתה נדחתה ב 16.10.05 ובעקבות זאת הגישה המדינה בקשה ליתן לה ארכה נוספת לביצוע הצו מאחר ולא הצליחה להתארגן לביצוע צו תוך 30 יום מאותה בקשה אחרונה "ובפרט לאור חודש הרמאדן...". על בקשה זו ניתנה החלטה "כמבוקש" ועל כך הערעור שבפני.

3.         ב"כ המערערת העלה מספר טענות. המרכזית היא, כי לא נתבקשה תגובה ולא ניתנה  הזדמנות להגיב לבקשת הארכה ובכך יש לטעמו פגיעה מהותית בזכויות. עוד טען כי מן הראוי היה להגיש נגד מרשיו כתב אישום ולא לנקוט בהליך שננקט וכי הם מופלים לעומת תושבים אחרים בטירה אשר נגדם הוגשו כתבי אישום. עוד ביקש להגיש ראיה חדשה והיא חוות דעת מומחה המתייחסת לסיכוי לכאורה להכשרת הבניה. לטענות הללו ביקש להוסיף גם ראיה חדשה שהיא מבחינתו "ספינת הדגל", והכוונה היא לחוות דעת מומחה ממנה עולה כי מתקיימים דיונים לגבי שינוי תכניות מתאר מקומיות של טירה ועל כן קיים סיכוי כי הקרקע תהפוך מקרקע חקלאית לאזור מיועד לבניה וניתן יהיה לקבל היתר בניה.

4.         ראשית אין לי אלא להביע תמיהה על עצם הגשת הערעור באשר הוא מנוגד להסכמה מפורשת בין הצדדים. מי שטוען לזכויות ולהגינות צריך לכבד הסכמות אליהן הגיע והכוונה להסכמה של המערערת בעת הוצאת צו ההריסה המנהלי לא להגיש בקשות נוספות לאור העובדה שבאותה הזדמנות קיבלה ארכה של שנה תמימה בה לא יבוצע הצו. יתר על כן, עולה מן ההשתלשלות כי הצו לא בוצע במועדו עקב בקשה שהמערערת הגישה בזמנו לבית המשפט וכן בשל חודש הרמאדן. נראה איפוא כי הרשויות נקטו עם המערערת במידת החסד ובמלוא ההתחשבות ולא מובן מדוע המערערת מלינה על כך שלמעשה לא מיצו עמה את מידת הדין בדווקנות במהלך החג.

גם טענת האפליה מוטב היה שלא היתה מועלית, הן מהטעם שצו ההריסה המנהלי הוצא כאמור בהסכמה ותוך השגת התחשבות מפליגה. והן מן הטעם שהרשות רשאית לבחור בהליך המתאים בנסיבות העניין ותכליתו של צו הריסה מנהלי היא למנוע באופן מיידי את האפשרות לבנות בניה פרועה ללא היתר. בתי המשפט כבר עמדו על כך בהרחבה. ראה בין היתר ע"פ 273/86 חנניה פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ד מ(2) 445, 447, רע"פ 5635/93  הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה תל אביב יפו נ' רפאל עורקבי פ"ד מח(2) 397, 404 רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה בירושלים (לא פורסם); רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה ירושלים פ"ד נח(4), 385.

זה גם הטעם לכך שלא היה צורך בבקשת התגובה לאור  השתלשלות העניינים בפני בית משפט קמא כמפורט לעיל. לכך יש להוסיף כי הבניה לא חוקית והיא על קרקע שיעודה חקלאי ואין מדובר רק בסטיה כזו או אחרת מתכניות קיימות.

5.         ואשר לראיה החדשה בה תולה ב"כ המערערת את יהבו. ראשית אומר כי על פניו אין מקום להגיש ראיות חדשות שכן במסגרת הערעור נבדק שיקול דעתו של בית משפט קמא, על סמך נתונים שהיו בפניו. לפנים משורת הדין וכדי להפיס דעת המערערת ובא כוחה (שטען בפני מעומק ליבו), שאכן בדקתי כל קצה אפשרות ממנה יכולה לצמוח הישועה, אומר כי אין כל ממש בחוות הדעת שביקשו לצרף.

מדובר בחוות דעת המדברת על דיונים בתכניות מתאר שכלל לא הסתיימו גם לדברי ב"כ המערערת. דיונים אלה כבר נמשכים כ-8 שנים וקיימות מחלוקות בין הגורמים השונים הקשורים באישור התכניות.

יתר על כן גם לאחר שיתקבלו החלטות עקרוניות בקשר לתכנית מתאר, עדיין יהיה צורך בתכנון מפורט ורק אז ניתן יהיה להתחיל בהגשת בקשה לקבלת היתר לבניה נשוא ההליך דנן, שאף זה הליך לא קצר שכן הוא כרוך בהגשת התנגדויות, בהערות ובתיקון התכניות המוגשות לצורך קבלת ההיתר.

אשר על כן, ההיתר המיוחל כלל אינו נכנס לגדר החריג הנזכר ברע"פ 1196/06 עזיזיאן נ. רון חולדאי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א, שכן לא ניתן לומר כי "הרשיון המבוקש הוא בהישג יד של המבקש".

בנסיבות אלה, ברור כי אישור היתר הבניה איננו קרוב ובוודאי שמועדו "אינו נראה לעין" כך שלא מתקיים החריג לעיכוב ביצוע צו הריסה.

בנסיבות אלה, אין לי אלא לחזור על האמור בע"פ 10505/03 בועז אזולאי וזהבה טרשי נ' מדינת ישראל פד"י נח(2) 625, 627:

"צו הריסה מנהלי מיועד מעצם טיבו לשמש מענה מיידי ויעיל לבניה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן".

בתיק דנן מוצתה כל אפשרות לגרור הליכים ולהרוויח זמן ועל כן הגיע הזמן לעשות לכך סוף.

הערעור נדחה.

ניתן היום 24/7/2006  בנוכחות עו"ד סאיד קאסם אשר מגיש תעודה רפואית מטעם המערערת ובנוכחות קרוב משפחה המופיע בשמה, לבקשתה, מר בסאם נאסר, וזאת בהסכמת ב"כ המשיבה, עו"ד בונה.