ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
71950-06
10/06/2008
|
בפני השופט:
1. דבורה ברלינר סג"נ - אב"ד
2. זאב המר סג"נ
3. תחיה שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
אילן אלשייך
עו"ד אורון שורץ
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מחלקת חקירות שוטרים ירושלים
|
| פסק-דין |
השופט זאב המר, סג"נ
1. ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופטת ח' כוחן), בת"פ 3499/05, בו הורשע המערער בביצוע העבירות הבאות: איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:
"החוק"); הדחה בחקירה - לפי סעיף 245(א) לחוק; ושיבוש מהלכי משפט - לפי סעיף 244 לחוק.
על המערער נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל, בדרך של עבודות שירות (שביצועם עוכב עד להחלטה בערעור), ו- 8 חודשי מאסר על תנאי.
הערעור מתייחס הן להכרעת הדין והן לגזר הדין.
כתב האישום
2. המערער, שוטר במשטרת ישראל, הוצב במסגרת תפקידו בעיריית תל-אביב לשם שמירה על הסדר ועל בטחון העובדים במקום.
נטען, כי ביום 25.1.05 ביקש המערער מעובדת העירייה, הגב' חן אברהם (להלן:
"חן"), לכתוב בכתב-ידה מכתב המיועד לראש העירייה, והכתיב לה את תוכנו, כדלקמן:
"לכבוד ראש העיר ת"א. רק שתדע שכמו שהרסת לי את הבית ככה אני יהרוס לך את החיים. אני אדאג שיחסלו אותך את אשתך ואת הילדים נגיע אליך בכל מקום וזה יהיה בזמן הקרוב נדאג לרצוח אותך תחשוב טוב על המעשים שלך"(להלן:
"מכתב האיום").
המערער ביקש מחן שתכניס את המכתב למעטפה רשמית של העירייה, נטל את המעטפה והניחה בתיבת הדואר הפנימית של ראש העירייה.
בעקבות חקירה שנפתחה בנושא, פנה המערער לחן ביום 28.1.05, והורה לה כי אם תיחקר על-ידי המשטרה, תמסור לחוקריה גירסה כוזבת, לפיה כתבה את המכתב לפי דרישתו של אדם זר, אשר נכנס למשרדה ואילץ אותה באיומים לעשות כן (להלן:
"הגירסה הכוזבת").
חן סירבה לבקשתו והודיעה לו, כי בכוונתה לפנות למשטרה ולומר את האמת. המערער הזהיר אותה לבל תעשה כן, ואמר לה כי יתלווה אליה לתחנת המשטרה עוד יומיים.
בסמוך לאחר-מכן פנתה חן אל המערער ואמרה לו, כי אין בכוונתה להמתין. בתגובה ביקש ממנה המערער לתאם עימו את הגירסה שתמסור במשטרה, והורה לה שוב למסור את הגירסה הכוזבת. המערער אף קבע להיפגש עמה סמוך לתחנת המשטרה, כדי להתלוות אליה.
המערער התלווה אל חן לתחנת המשטרה, ומסר לחוקרת את הגירסה הכוזבת.
בשלב מסויים עזב המערער את התחנה, וחן החליטה למסור לחוקרת את הגירסה האמיתית. היא התקשרה אל המערער וסיפרה לו על-כך. בסמוך לאחר-מכן, התקשר המערער אל קצין החקירות במרחב ירקון, רובי קיים, ומסר לו כי חן מתכוונת לטפול עליו האשמות-שווא, על רקע חששה כי תפוטר מעבודתה בעירייה.
הכרעת הדין בבית-משפט קמא
3. בית המשפט קבע:
"התיק יפול או יקום על עדותה של חן. העדות של חן היתה סדורה, קוהרנטית, עניינית, אמיתית וכנה והשתלבה היטב עם ראיות נוספות בתיק, כמו פלטי שיחות טלפון (ת/4 ו- ת/5), העדות של החוקרת מיכל שור, העדות של נאווה מותחדה, דו"ח העימות (ת/11).
היחסים בין חן לבין הנאשם היו יחסים טובים ותקינים, ועל-כן הטענה כאילו ביקשה "להפיל עליו תיק" אינה מתיישבת עם ההגיון והשכל הישר.
הנסיון של הנאשם להסיט את האש כלפי מאן דהוא עלום מכפר שלם, אשר עמד, כביכול, מאחורי המכתב עקב צווי-הריסה שהוצאו נגדו, אינו עומד במבחן המציאות. אם היה כדבר הזה, מדוע חן תתפול [במקור]
אשמה על הנאשם ולא תסגיר את מי שעמד, כביכול, מאחורי המכתב?!
לאחר בחינה ובדיקה מדוקדקות, הגעתי לכלל מסקנה, כי העדות של חן מושתתת על בסיס איתן ואמין ואין לי ולו ספק קל באמיתות דבריה"(עמ' 53 - 54).