פסק-דין בתיק עפ 71869/05

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' היימן) בת"פ 3356/03, בו הורשעה המערערת בעבירות של העלבת עובד ציבור, הכשלת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר ואיומים.

על פי עובדות כתב האישום העליבה המערערת שוטר שהגיע לביתה בתפקיד כדי לעצור את בנה. בהמשך, כאשר הגיעה לתחנת המשטרה, העליבה המערערת שוטרת במילים גסות. לאחר שנודע לה כי היא עצורה, סירבה להתלוות לשוטרת, העיפה כוס משקה חם, החלה לרוץ בתוך תחנת המשטרה תוך צעקות, תקפה את השוטרת בכך שהעיפה עליה חפצים שונים, ואיימה על השוטרת בפגיעה בגופה.

בית משפט קמא הרשיע את המערערת לאחר שמיעת ראיות בפסק דין מנומק היטב. בראש ובראשונה מבוססת הכרעת הדין על קביעות מהימנות חד משמעיות של בית המשפט, שנתן אמון מלא בגרסאות השוטרים ולעומת זאת לא האמין למערערת ואף העביר עליה ביקורת קשה ביחס למהימנותה ולהתנהגותה, גם בבית המשפט. כפי שאמרנו קודם, קביעות המהימנות אינן שרירותיות, אלא מנומקות היטב בחומר הראיות. ונביא לכך דוגמא אחת מני רבות, המערערת טענה, בין היתר, כי בתחנת המשטרה כיבתה השוטרת סיגריות בוערות על ידיה ונגרמו לה כוויות וכאבים חזקים. בית משפט קמא התייחס לתעודה הרפואית שהוגשה מטעם המערערת על בדיקה רפואית שעברה באותו יום (נ/6). מדובר בבדיקה רפואית מקפת, שאין בה זכר לכוויות מכל סוג שהוא. בית המשפט קבע בצדק כי לא ייתכן שהמערערת אשר עוברת בדיקה רפואית ואף מפנה את תשומת ליבו של הרופא לחבלות בגבה לא תפנה את תשומת ליבו לכוויות על ידיה וגם לא ייתכן שהרופא שבדק  את גפיה ורשם כי אין בהם ממצא פתולוגי לא יראה סימני כוויה טריים.

זוהי דוגמא אחת לחוסר מהימנותה של המערערת.

בית המשפט ציין כי המערערת סיפרה סיפור התעללות אכזרית ביותר של השוטרים, עדותה לקתה בהפרזה ואף היה בה פרי הדמיון. סיפורי ההתעללות בה הם מופרכים, במיוחד הסיפור המופרך והשקרי של כיבוי סיגריות על אמות ידיה על ידי השוטרת. בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי המערערת נהגה באלימות כלפי השוטרים, התפרעה בתחנת המשטרה, התערבה והפריעה לעבודת השוטרים במקום והכול בשל הכעס על כי בנה נפל לטענתה קורבן לעלילת שווא של בת זוגו לשעבר ונלקח לתחנת המשטרה.

קראנו את הודעת הערעור ושמענו את טיעוני ב"כ המערערת. לא מצאנו כל עילה להתערבות בממצאים העובדתיים ובממצאי המהימנות של בית משפט קמא.

לפיכך הערעור על הכרעת הדין נדחה.

אשר לעונש, בית משפט קמא גזר על המערערת מאסר בפועל של 4 חודשים לריצוי בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי וכן חיוב המערערת לחתום על התחייבות. בית המשפט התייחס להרשעותיה הקודמות של המערערת, שחלקן אמנם ישנות. ההרשעות כוללות, בין היתר, תקיפת שוטר, התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים, הפרעה לעובד ציבור, שיבוש מהלכי משפט ועוד עבירות.

בית המשפט ציין את עבודתם הקשה של השוטרים שמטבעה יש בה עימות יומיומי עם אזרחי המדינה, לעיתים אנשים מן הישוב, שמתייחסים בתוקפנות כלפי השוטרים ולעיתים עבריינים שהעימות עימם קשה, אלים ואף מבזה ומשפיל.

בית המשפט ראה בחומרה את התנהגותה של המערערת בתוך תחנת המשטרה, כאשר היא עשתה ככל העולה על רוחה, צעקה, השתוללה, קיללה והפריעה לעבודת השוטרים. בית המשפט סבר שחומרת המעשים גוברת על נסיבותיה האישיות של המערערת ולפיכך הטיל את העונשים שפירטנו לעיל.

לא מצאנו עילה להתערב בענישה. מכל מקום, העונש כשלעצמו איננו חמור, בהתחשב בחומרת העבירות ובוודאי איננו חמור במידה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור.

אשר על כן אנו דוחים את הערעור גם על גזר הדין.

אנו קובעים את התיק לדיון בפנינו, לצורך קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות לתאריך 11/1/07 שעה 11:30.

המזכירות תפנה אל הממונה על עבודות שירות, על מנת שימציא לנו חוות דעת עדכנית באשר לעבודה אותה יוכל המערער לבצע.

ניתן היום, ה' בכסלו, תשס"ז (26 בנובמבר 2006), במעמד הצדדים.