פסק-דין בתיק עפ 71748/05

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופטת ר' גרינברג), בת"פ 9748/03 מיום 14/09/05 לפיו נגזר על המערער עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, שתי תקופות של מאסר על תנאי וכן קנס בסך 4,000 ש"ח וזאת לאחר שהורשע יחד עם אדם נוסף (להלן: האחר) בעבירות של קשירת קשר לביצוע פריצות לבתי עסק וגניבה מהם, פריצה לבתי עסק, היזק בזדון והחזקת רכוש החשוד כגנוב וכן החזקת כלי פריצה. בחלק מהעבירות היה מעורב גם אחיו הצעיר, שהיה אף הוא נאשם באותו כתב אישום.

המערער קובל על גובה העונש.

לדעתו החמיר עמו בית משפט קמא יתר על המידה בשים לב לנסיבותיו האישיות ובהיותה של ההרשעה הרשעתו הראשונה. הוא מבקש להדגיש כי האחר היה מי שיזם את ביצוע העבירות ולטענתו היה הדמות הדומיננטית ומי שהדיח את המערער.

עוד מבקש המערער להשליך על עונשו מן העונש שנגזר על אחיו הצעיר בעקבות ערעורו.

כמו כן מפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי לפני ביצוע העבירות דנן ואחריהן לא היה המערער מעורב בביצוע עבירות.

לא מצאנו ממש בערעור. בית משפט קמא קבע כי המערער והאחר ביצעו את העבירות בצוותא חדא. העבירות בוצעו לאחר תכנון מפורט. גם מתוך הפרוטוקול אותו ציטט ב"כ המערער עולה כי האחר, שעל דבריו ביקש ב"כ המערער להסתמך, ציין במפורש כי ביצעו את העבירות יחד (ראה עמודים 14-15 לפרוטוקול). יצויין גם שהעבירות בוצעו באמצעות רכבו של המערער, הוא יצא מהרכב יחד עם האחר ונכנס יחד אתו למקומות ביצוע העבירה. יצויין שהמערער עבד בתקופות מסוימות בחייו כמאבטח ואחת הפריצות היתה למקום אליו היה קשור במסגרת עבודתו. יחד הוציאו את הרכוש ושמו אותו ברכבו של המערער ובסופו של דבר נמצא גם רכוש גנוב בדירת המערער.

תסקיר שירות המבחן אינו מהווה שיקול בלעדי. בית המשפט הוא שמופקד על האינטרס הציבורי להבדיל מהאינטרס הפרטי המצומצם של המערער. גם על האחר נגזר אותו עונש ואיננו רואים מקום להבחין ביניהם שכן ביצעו ותכננו את העבירות בצוותא חדא, כאמור.

לאור מהות העבירות, העובדה שלא מדובר רק באירוע חד פעמי, והרכוש החשוד כגנוב שנמצא ברשות המערער - אנו סבורים כי הענישה איננה מחמירה ואין הצדקה להתערב בה.

הערעור נדחה.

ניתן היום, א' באייר תשס"ז (19 באפריל 2007) במעמד הצדדים.

עו"ד מיסיוק: אני מבקש לעכב את ביצוע העונש למשך 3 חודשים מפאת העובדה שהמערער נפגע בתאונת דרכים בתאריך 11/12/06 בהיותו רוכב במסגרת העבודה על קטנוע. הוא הועף מהקטנוע והובא לבית חולים באמבולנס. נכון להיום הוא מצוי בימי מחלה ועדיין מקבל טיפולים, על כן מהסיבה הזו אני מבקש לעכב את ביצוע העונש בשלושה חודשים. מצרף עותקים מהמסמכים הרפואיים.

טעם נוסף הוא שהמערער אמור לשקול האם להגיש בקשת רשות ערעור או לא, גם זה אמור לעכב את ביצוע העונש.

עו"ד גב' פישר-אהרוני: אני מתנגדת לעיכוב ביצוע. העונש עוכב עד היום. אין לי את כל התיק ואני לא יודעת איזה ערבויות ניתנו. בכל מקרה היום עוכב העונש בשל תקופת המאסר כדי שלא יווצר מצב שהמערער ירצה את מרבית המאסר לפני שהוא מנצל את זכותו לערער. היום אין סיבה לעכב את גזר הדין. היה צפוי שבית המשפט ידחה את הערעור ולכן הוא צריך להתייצב.

לגבי הענין הרפואי אין לי כל אמת מידה מדוע כל הטיפולים האלה לא יכולים להינתן במסגרת שירות בתי הסוהר. אני מניחה שמה שהוא יכול לקבל פה הוא יכול לקבל גם בכלא.