פסק-דין בתיק עפ 71732/04

השופט ז' המר :

האישומים

1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח-תקוה (כב' השופטת ל' לב-און), מיום 28/09/04, בת"פ 2619/00 ו-2607/00, בו נגזרו על המערער 21 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלה של 3 חודשי מאסר על תנאי), מאסר על תנאי וכן קנס בסך -.70,000 ש"ח או שנה מאסר תמורתו.

2. הודעת הערעור המקורית הוגשה בשם המערער ובשם שתי חברות שהואשמו והורשעו יחד עמו (אלפא שיווק דלק (1992) בע"מ (להלן: חב' אלפא) ו-אלדר דקלים בע"מ (להלן: חב' אלדר), אך בנימוקי הודעת הערעור נאמר ש" הערעור מוגש בשם המערער בלבד".

3. בכתב האישום בת"פ 2607/00 יוחסו למערער עבירות מע"מ שונות. על-פי הנטען, אשת המערער וחמותו, יסדו לבקשתו את חברת אלדר, בשל חובות ועיקולים שרבצו על המערער. המערער שיווק ומכר בשנים 1995 עד 1997 דלק, וסיפק ללקוחות 30 חשבוניות לפחות, על-שם חברת אלדר, מפנקסי חשבוניות שהוא הביא להדפסתם, למרות שחב' אלדר לא נרשמה כעוסק מורשה. המס שהיה כלול בעיסקאות נשוא החשבוניות הללו, בסך כולל של -.92,558 ש"ח לא שולם.

בכתב האישום נאמר כי המערער לא המציא את כל פנקסי החשבוניות בהן השתמש, ולפיכך הואשם , בהוצאת 30 חשבוניות לפחות, בלבד".

בשל המעשים האמורים הואשם בכך שלא עשה את המוטל עליו לענין הרישום, מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, וכן בהוצאת 30 חשבוניות בלי שהיה זכאי לעשות כן, מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.

4. בכתב האישום בת"פ 2619/00 יוחסו למערער עבירות מע"מ נוספות: 27 עבירות של הגשת דו"חות תקופתיים באיחור, 4 עבירות של הגשת דו"חות תקופתיים ללא צרוף התשלום, ו-17 עבירות של הגשת דו"חות תקופתיים הכוללים ידיעות לא נכונות מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס. מדובר בדו"חות שלא נכללו בהם מלא העיסקאות, והמס שלא שולם בגינן הסתכם בסך -.334,136 ש"ח.

5. בהכרעת דין ארוכה ומפורטת, מיום 17/06/04, הרשיע בית משפט קמא את המערער והחברות הנ"ל, בעבירות שיחסו לו בכתב האישום, כמפורט לעיל.

גזר הדין בבית משפט קמא

6. בית משפט קמא סקר בגזר דינו את הסיבות להתמשכות ההליכים, ביניהן: אי התייצבותו של המערער להקראה, התליית ההליכים נגדו, ניסיונו לצאת את הארץ בדרכון מזויף, דחיית הדיונים בשל החלפת מספר עורכי דין, ובקשות המערער לדחות הגשת סיכומיו. " מצאתי ... כי הנאשם לאורך שנים סיכל אפשרות לניהול יעיל של הדיון והיה ממשיך ומתחמק גם ממתן מענה לאישום אם לא כפיתי זאת עליו..." (עמ' 213 לגזר הדין). " נוכח כל אלו, השיהוי בהגשת האישומים בשנת 2000 בשני התיקים בעבירות משנת 1995 ועד לשנת 2000, אינה גורם משמעותי שיש לראות בו לשנות מהעובדה שהגעתי ליום סיום התיק שנים ארוכות לאחר שהוגש, ובשל דחיות ועיכובים מטעמם של הנאשמים" (שם).

בית משפט קמא דחה את הטענה כי השיהוי העיקרי רובץ לפתחה של התביעה, וקבע כי לא נוצר מצב של פגיעה בזכויות הנאשמים עקב השיהוי בכל דרך שהיא; לא נפגם זכרונם של עדים; ולא נגרעה האפשרות לזמן עדי הגנה.

7. לענין חובות הרובצים על המערער או נושים הרודפים אחריו, קבע בית משפט קמא כי לא הוצגו לו ראיות בענין, וכי גם אם היה אמת בטענה, הרי שאין בה להצדיק אי דיווח במועד, או שימוש בחשבוניות חברה שמעולם לא נרשמה במע"מ.

8. באשר לטענת המערער כי יש לשקול לקולא את נסיונו לבוא בדברים עם התביעה להסרת המחדל, נקבע כי " קשה להבין על מה הטרוניה בהתחשב בגובה חוב הקרן" (עמ' 215 לגזר הדין).

9. לענין חומרתן של העבירות הכלכליות, הצורך שהעונשים ישקפו את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, והצורך בהרתעה, מפנה בית משפט קמא לרע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, דינים עליון, ס"ז, 537.

10. הרשעותיו הקודמות של המערער ותקופת המאסר על תנאי שהוטלה עליו, " לא הרתיעוהו מלחזור ולעבור על החוק" (עמ' 218).

11. כשיקולים לחומרה ציין בית משפט קמא גם את אי הסרת המחדלים והתנהגותו המזלזלת של המערער.

12. עונשו נגזר כאמור לעיל. התחייבות שהיתה בת הפעלה בעניינו של המערער לא הופעלה מסיבות פרוצדורליות (טופס חסר והעדר פרטים נחוצים).

נימוקי הערעור המרכזי: גזר הדין VOID ועיוות דין חמור

13. נימוקו המרכזי של המערער הינו, כי נגרם לו עיוות דין חמור בשלב הטיעונים לעונש, בשל התנהלות בית המשפט, על רקע עויינותו של בית המשפט כלפי המערער, והאווירה העכורה בין סניגורו לבין בית המשפט.

שימוע הטיעונים לעונש, בהעדר המערער (על אף שהיה מיוצג על-ידי הסניגור), מהווה, לדעתו, חריגה מסמכות עד כדי היותו של גזר הדין בטל מעיקרו (VOID).