פסק-דין בתיק עפ 7164/06

י. אלון - שופט

1.         המשיב, יליד 1979, מורה בביה"ס התיכון לאומנויות ומדעים ברהט, הואשם בבימ"ש השלום בב"ש בעבירות של נסיון לקבל דבר במירמה, שימוש במסמך מזוייף וקשירת קשר לביצוע עוון.

            המעשים שיוחסו לו בכתה"א ארעו בשנת 2001 והם כדלהלן:

בתחילת 2001 קשר המשיב עם פלוני קשר שמטרתו קבלת דמי אבטלה במירמה מהמל"ל.

עניינו של הקשר היה להציג מצגי שווא בפני המל"ל, לפיהם אשת המשיב עבדה כביכול בשירות חברת כח אדם ופוטרה מעבודתה, דבר שלא היה ולא נברא.

לשם כך קיבל המשיב מהקושר הנוסף שבעה מסמכים מזוייפים הנחזים להיות תלושי שכר שקיבלה כביכול אשתו מאותה החברה עבור 7 החודשים אפריל עד אוקטובר 2001.

בנוסף, קיבל לידיו המשיב מסמך מזוייף הנחזה להיות מכתב פיטורין של אשתו מאותה החברה, ואישור מזוייף של טופס המל"ל בדבר תקופת עבודתה כביכול של אשתו באותה החברה.

ב-20.10.01 הגיש המשיב בקשה למל"ל, לתשלום דמי אבטלה עבור אשתו, בטענת השווא כאילו עבדה ופוטרה ובהסתמך על כל אותם מסמכים מזוייפים.

2.         בפתח משפטו בבימ"ש קמא הודה המשיב בכל המיוחס לו בכתה"א, ובטרם הכרעת הדין נתבקש ע"י הסנגוריה להורות על עריכת תסקיר שרה"מ, שבו תיבחן גם האפשרות להימנע מהרשעתו.

            בתסקיר שהוגש ביום 28.12.05 המליץ שרה"מ שלא להרשיע את המערער.

בפסק הדין מ-20.2.06 החליט בימ"ש קמא [כב' השופטת ד. בית אור] לקבל המלצת שרה"מ, נמנע מהרשעת המערער והטיל עליו ביצוע 500 שעות עבודה לתועלת הציבור.

            תמצית נימוקי בימ"ש קמא היתה כדלהלן:

"הרשעה במקרהו של הנאשם שבפני, עלולה לפגוע בשיקומו. כאמור לעיל, מדובר בנאשם שלמד לימודי תעודה ועובד כמורה, ביצע את העבירה בהיותו אדם צעיר, לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה עליהם, מצבו הכלכלי קשה, מדובר באירוע חד פעמי של אדם שאין לו עבר פלילי והסיכוי שהוא יחזור ויבצע עבירה נוספת בעתיד, אינו קיים.

לכך יש להוסיף כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר וכי לא קיבל כל כספים מהביטוח הלאומי בפועל"

3.         בערעור זה שבפנינו מערערת המדינה כנגד הימנעות בימ"ש קמא מהרשעת המשיב בעבירות שבוצעו על ידו.

            תמצית טענתה של המערערת הינו, כי העבירות שבוצעו ע"י הנאשם נגועות בחותם הפליליות, המירמה והזיוף, ברמה המחייבת הרשעתו בביצוען.

            אשר לנסיבותיו האישיות - אלה לטענתה שיקולים נכבדים לעניין מידת עונשו ולכך בלבד.

4.         בע"פ 2083/96 כתב נ' מ.י. נקבעו הקווים המנחים, אימתי אפשרית תהיה הימנעות מהרשעה - כדלהלן:

"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים:

ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם;