פסק-דין בתיק עפ 71566/05

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת נ' קפלינסקי) בת"פ 1259/04, לפיו נגזר עונשו של המערער ל-6 חודשי מאסר לריצוי בפועל בנוסף להפעלת עונשי מאסר על תנאי כך שסך הכל על המערער לרצות 10 חודשי מאסר. כמו כן, הוטל על המערער עונש מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים ורשיון הנהיגה נפסל לתקופה של 18 חודשים.

פרקליטיו המלומדים של המערער, עורכי הדין רונן רוזנבלום וירום הלוי הניחו בפנינו ערעור, לו הוסיפו דברים בעל פה, בעתירתם להקל בעונש המאסר לריצוי בפועל שנגזר על המערער בבית משפט קמא.

הסניגורים המלומדים הדגישו את תהליך השיקום הארוך שעבר המערער עד שכיום פגיעת האלכוהול בו קהתה  ואינו נדרש עוד ל"טיפה המרה".

לגישת הסניגורים, לאחר שעבר הליך גמילה לא קל ראוי לעודדו בנתיב השיקום. הסניגורים המלומדים ציינו את מצבו הרפואי, ולא פחות חשוב, המכה שנחתה על משפחתו עם הרצחו של בנו. זאת על רקע מצבם הקשה של אשתו וילדו האחר.

הסניגורים המלומדים תיארו תמונה עגומה על מצבו דהיום של המערער. המערער היום אינו אותו אדם שהיה לפני מספר שנים. הגורל התאכזר לו והוא עצמו נקט בצעדים לא מבוטלים לקראת שיקום ושינוי דרך.

על רקע תמונה זו שקל ובחן בית משפט קמא עונשו של המערער.

בית משפט קמא שיקלל הנתונים וגזר למערער עונש מתון ומדוד.

בית משפט קמא, הורה על הפעלת עונשי מאסר על תנאי שעמדו תלויים כנגד המערער והצטברו לתקופה של 12 חודשים.  עונש מאסר לתקופה של 8 חודשים (ת"פ (רמלה) 1338/03) ועונש מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים (ת"פ (רמלה) 1770/01). חלק מ- 12 חודשי המאסר הופעלו  בחופף לעונש המאסר שנגזר למערער בגין העבירות בהן הורשע בפני בית משפט השלום. לאחר זאת, כל שנגזר על המערער הוא לרצות עונש מאסר בריצוי ממשי המסתכם בתקופה של 10 חודשים.

המערער עבר עבירות שכל אחת, לעצמה, מחייבת ענישה משמעותית.

המערער הורשע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. עבירה זו מצביעה על מסוכנות רבה - מסוכנות המחייבת הגנה על הציבור מפני רעתו על ידי השמתו מאחורי החומות לתקופה משמעותית. עבירה זו מתעצמת בכך שנהג ללא רשיון וללא ביטוח - המהווה לכשעצמה פגיעה באינטרס הציבור.

המערער הורשע בהכשלת שוטר ותקיפתו, עבירות בעלות חומרה מיוחדת. אם בכך לא סגי, במהלך הנסיעה בניידת - הוציא המערער אקדח גנוב, שהחזיק ברשותו, באמצעותו פגע בראשו של השוטר. גם העבירה של החזקת נשק שלא כחוק - מחייבת על-פי פסיקת בית המשפט העליון, מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

צא וראה, מדובר במעשים חמורים וקשים.

בית משפט השלום הפנה המערער לתסקיר שירות מבחן. תסקירי שירות המבחן הונחו בפניו ולאחר שהתמונה היתה בהירה, גזר את עונשו של המערער.

הנה נא,  קצרה הדרך אל המסקנה המשפטית כי אין ממש בערעור ודינו להידחות.

מפאת כבודם של הפרקליטים המלומדים, יותר משצריך, נציין עוד, כי גם על פי חוק לא ניתן להענות לערעור.  

המערער הורשע, כאמור, בעבירה לפי ס' 273 לחוק העונשין-תשל"ז - 1977 (להלן: החוק).

סעיף זה קובע עונש "מינימום" חובה של מאסר. במצב דברים זה, לא ניתן להורות על הארכת עונשי המאסר על תנאי התלויים ועומדים נגד המערער.

הסניגורים סברו, כי יכול וסעיף 35א(א) לחוק יכול לעמוד לטובת המערער. לנוכח כל המפורט לעיל, מוחוור, כי בעניינו של המערער לא ניתן לגרוס כי קיימות: "נסיבות מקלות מיוחדות" המאפשרות להטיל עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה בחוק.

זאת ועוד, סעיף 85 לחוק, שגם אליו הפנה הסניגור, מאפשר הארכת עונש מאסר על תנאי שחובה על פי חוק על הפעלתו. ברם, סעיף 82 לחוק העונשין עניינו טיפול במשתמשים בסמים. לא נטען כי המערער נגמל מסמים או הינו משתמש בסמים, כמצויין בסעיף הנ"ל.