פסק-דין בתיק עפ 71525/05

ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת א' וישקין, סג"נ) בתיק ת"ד 1542/04, בו הורשע המערער בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה על סע' 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1971, אשר בה קופחו חייו של רוכב אופנוע (להלן: " המנוח").

על המערער נגזרו 22 חודשי מאסר מתוכם 10 חודשים לריצוי בפועל והיתרת על תנאי. כמו כן, נפסל מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 10 שנים כאשר רק שלוש שנות פסילה ראשונות יחולו על נהיגת כל כלי רכב והיתרה לא תחול על נהיגת טרקטור.

בפתח הדיון בפנינו חזר בו ב"כ המערער מן הערעור ביחס להרשעה וטען ביחס לגזר הדין בלבד.

בהתאם לכתב האישום, בתאריך 23.3.03 נהג המערער ברכב סוזוקי ברח' האילנות בגני תקוה מצפון לדרום. הוא החל בפניה שמאלה לשול עפר משמאל הדרך כדי לקצר את דרכו, והחל לחצות את נתיב הנסיעה הנגדי מבלי שבדק כי הדרך פנויה ומבלי שהבחין באופנוע שבא מולו, זאת למרות שתנאי הדרך ומצבה אפשרו זאת. כתוצאה מחסימת נתיב הנסיעה ע"י רכב המערער, הועף המנוח קדימה ונפגע באורח קשה (להלן: "התאונה") ולאחר מכן נפטר.

לדעת ב"כ המערער, הנסיבות המיוחדות של המקרה מצביעות על כך, כי מדובר ברשלנות מהנמוכות ביותר ועל כן, מן הראוי להתחשב במערער ולהסתפק בעונש של עבודות שרות בלבד. לשיטתו המערער היה בנסיעה איטית ביותר, הסתכל לימין וכן הסתכל לשמאל והמנוח הגיח במהירות גבוהה כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעם ההגנה. בכך יש לראות משום רשלנות תורמת. לא מדובר בתאונה בה המערער התפרע על הכביש. עוד הוא הפנה לאישיותו של המערער שהוא אדם נורמטיבי, אשר על פי קביעת בית משפט הביע דברי צער כנים, שירת בלבנון ואף נפצע. כמו כן תרם לחברה והיה פעיל באירגונים שונים. כמו כן עברו אינו מכביד. משכך, סבור ב"כ המערער כי זה המקרה בו יש מקום להזקק להלכות שנקבעו בפסקי הדין: רע"פ 4732/02 ענת סורפין נ' מדינת ישראל תק-על 2002 (3), 760 וכן רע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל תק-על 2005 (4), 3911.

ב"כ המדינה טענה כי מדובר בעבירה של רשלנות של ממש ואף רשלנות חמורה. פסק הדין מצביע על כך באופן חד משמעי ונחרץ. המנוח נסע במסלול נסיעתו ועל המערער היה להבחין בו. זאת ועוד, המערער איחר בתגובותיו יכול היה לתקן את טעותו ולהטות את ההגה ימינה, אך לא עשה כן. הוא אף בחר לנהל הוכחות כך שאינו זכאי להקלה ממנה נהנה מי שמודה בעובדות.

אשר לעברו התעבורתי, יש לו 19 הרשעות קודמות, מתוכן 5 הרשעות בעבירות של מהירות מופרזת, 6 הרשעות בעבירות של אי ציות לתמרורים, לרבות תמרור "עצור" וכן עבירה של אי ציות לרמזור. כמו כן, לאחר ביצוע העבירה נשוא התיק דנן הורשע בעבירה של נהיגה על מדרכה ועבירת מהירות.  בית משפט התחשב בנסיבותיו שעל כן סייג את הפסילה ואיפשר לו כעבור שלוש שנים לנהוג על טרקטור. מכל מקום, הן מהתסקיר והן מנסיבותיו האישיות לא עולה כי אלה הם נסיבות חריגות כמו בפסקי הדין אותם איזכר ב"כ המערער. עוד הפנתה ב"כ המשיבה לעמדת הורי המנוח וציינה שמצב המשפחה ממשיך להיות קשה מאז התאונה.

לא מצאנו כל מקום להתערב בגזר הדין של בית משפט קמא. בית משפט קמא ניתח היטב את הממצאים העובדתיים ומממצאיו עולה כי לא מדובר בתאונה קלה, או מקרית, אלא בתאונה חמורה. הממצאים שקבע בית משפט קמא אינם מתישבים עם טיעוניו העובדתיים ופרשנותו העובדתית של ב"כ המערער, הן ביחס למהירות כלי הרכב, והן ביחס לניתוח מסקנות בוחן המשטרה והמומחה מטעם ההגנה, והן ביחס לרשלנותו התורמת של המנוח. כפי שציין בית משפט קמא:

""שורש הרע" טמון בבחירתו של הנאשם לקצר את הדרך ולפנות פניה שמאלה טרם זמנה, דרך "שביל קיצור" ומבלי שטרח להתקדם לתוך הצומת למקום המיועד לפניה.

בהמשך, ביצע הנאשם תמרון הפניה תוך שמרכז תשומת ליבו באפשרות להגעת רכב מאחוריו ומזניח הנעשה לפניו ונגדו.

הנאשם איחר להבחין במנוח למרות שדה הראייה הפתוח לפנים.

משהבחין במנוח - איחר בתגובתו וטעה בכך שלא הסב ההגנה לימין."

גם בנסיבות האישיות של המערער אין כל דבר יוצא דופן. בד"כ בעבירות תעבורה מדובר באזרחים נורמטיביים. יש לציין כי למערער עבר תעבורתי משמעותי והרשעות בעבירות שכרוכות בסיכון רב של משתמשים אחרים בדרך, כפי שפורט לעיל, ובכך שונה מצבו מהמקרה שנדון בפסק דין מאירה לוין הנ"ל, שעברה התעבורתי היה נקי בכל שנות נהיגתה המרובות.

העונש שנגזר על המערער כלל אינו מחמיר וכאמור בית משפט קמא התחשב בו בצורה יוצאת דופן בכך שסייג את הפסילה על נהיגה על טרקטור לשלוש שנים בלבד. זאת ועוד, בהתחשב במאסר  בפועל לא הוטל עליו קנס כספי.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ח בסיון, תשס"ז (14 ביוני 2007) במעמד הצדדים.