פסק-דין בתיק עפ 71434/05

פסק דין זה מאוחד בשלושת הערעורים שבכותרת, אותם שמענו היום.

שלושת המערערים הורשעו בפרשה דומה של זיוף תוצאות מבחני תאוריה של משרד הרישוי, בעבירות כדלקמן:

שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין וכן ניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיף 415 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

המערערים בע"פ 071434/05 ובע"פ 071321/06 הורשעו גם בעבירת זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין".

על המערער בע"פ 71262/05 הושת עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח וכן פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 5 שנים.

על המערער בע"פ 71321/06 הושת עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 9 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,500 ש"ח וכן פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים.

על המערער בע"פ 71434/05 הושת עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח וכן פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 5 שנים.

למעשה, מתמקדים שלושת הערעורים באורך תקופת הפסילה, הגם שהמערערים בע"פ 71321/06 ו- 71434/05 מתייחסים אף לאורך תקופת עבודות השירות, כל אחד מנימוקיו הוא.

אחת הטענות שעלתה היא כי בית המשפט קמא לא היה מוסמך להטיל עונש של פסילה מכוח סעיף 35 לפקודת התעבורה, שכן המערערים הועמדו לדין בעבירות זיוף על פי חוק העונשין. הגם שטיעון זה הועלה לראשונה בערכאת הערעור ומטעם זה בלבד מן הדין היה לדחותו, הרי דין הטענה להדחות גם לגופה. 

סעיף 35 לפקודת התעבורה קובע כדלקמן:

"הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב רשאי בית המשפט שהרשיעו... לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת...".

בע"פ (מחוזי באר שבע) 107/95 גבריאל כחלון נ' מדינת ישראל, תק-מח, 96(1)1929 הורשעו המערערים דשם בעבירות של קשירת קשר לבצע עבירת זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה ובית המשפט אישר את עונש הפסילה באומרו " ...מערכת הנסיבות העובדתיות מצביעות על כך שקשירת הקשר, זיוף תעודת הביטוח והשימוש בה נעשו כולם בקשר לנהיגתו של המערער...".

אף במקרה שלפנינו העבירות בוצעו על מנת לקבל רשיון נהיגה לצורך נהיגה ברכב ועל כן מדובר בעבירה הכרוכה בנהיגה.

אשר למערער בע"פ 071434/05: למערער זה עבר פלילי מכביד, כהגדרת בית משפט קמא, בעיקר בעבירות סמים ואף בעבירות תעבורה שונות וריצה בעבר תקופות מאסר. אכן הוא הודה בביצוע העבירה ונטל אחריות מלאה לביצועה, אך כפי שציין בית משפט קמא, מדובר בעבירה חמורה. זיוף מבחן שהוא תנאי הכרחי לקבלת רישיון נהיגה ועשיית שימוש בטופס זה, עלולים להביא לכך שאדם שאינו מורשה בנהיגה ינוע בכבישים ויסכן את שלומם וחייהם של עוברי הדרך.

טיעוניו של הסניגור בדבר שיקומו של מערער זה מעבירות סמים, אינם ממעיטים מחומרת המעשה. אנחנו גם סבורים כי ביצוע עבודות שירות לא מונע המשך ההליך השיקומי, שכן לא מדובר במאסר מאחורי סורג ובריח.

יחד עם זאת, באשר לתקופת הפסילה: אמנם תקופת הפסילה היא במסגרת הסדר הטיעון ובשיקול דעתו של בית משפט, אך להתרשמותינו, נוצר פער משמעותי בין תקופת הפסילה בתיק זה ותיק נוסף שאליו נתייחס בהמשך, לבין תקופת הפסילה בתיק שלישי באותה פרשה, הנובע רק משום השוני במותבים, פער המחייב את התערבותינו במידת מה.

אשר על כן אנו מעמידים את תקופת הפסילה בערעור זה על 4 שנים.

אשר למערער בע"פ 71262/05, ערעור זה מתייחס, כאמור, רק לתקופת הפסילה. הדברים שאמרנו לעיל רלוונטיים גם לערעור זה ולפיכך אנו מעמידים את תקופת הפסילה על 4 שנים במקום 5 שנים, שנגזרו על ידי בית משפט קמא.

ובאשר למערער בע"פ 71321/06: מדובר בתקופת הפסילה הקצרה ביותר שהושתה על המעורבים בפרשיה נשוא ענייננו. לא מצאנו כל עילה להתערב, לא בתקופת עבודות השירות ולא בתקופת הפסילה, מה גם שנאשם זה לא הודה, ניהל הוכחות והורשע לאחר שמיעת הראיות.