פסק-דין בתיק עפ 71363/05

השופט ז' המר, סג"נ - אב"ד :

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת ר' גרינברג), בת"פ 6721/00. המערער הורשע בעבירה של מירמה והפרת אמונים - עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ובעבירה של שיבוש מהלכי חקירה לפי סעיף 244 לחוק.

על המערער נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 50,000 ש"ח (או 8 חודשי מאסר תמורתו).

הערעור נסוב על הכרעת הדין, ולחלופין על העונש.

כתב האישום

2.         המערער שירת בתפקידים שונים במשטרת ישראל החל משנת 1984. משנת 1994 ועד לפיטוריו בשנת 1999 שירת ביחידה לחקירת פשעים בינלאומיים (להלן: היאחב"ל או היחידה).

לפי עובדות כתב האישום היה המערער בקשר עם עופר נמרודי, יו"ר מועצת המנהלים של עיתון "מעריב" (להלן: נמרודי), בעת שהלה נחקר כחשוד באחת הפרשות שנודעו בכינוי "פרשות האזנות הסתר". שותפו של נמרודי באותה פרשה, בגינה הועמד לדין, היה אדם בשם רפי פרידן (להלן: פרידן). המערער הכיר את נמרודי ויצר עמו קשרים עוד בעת חקירת נמרודי ביחידה, כאשר נהג להזמינו לחדרו לשיחה וקפה.

המערער לא היה חבר בצוות החקירה של אותה פרשה, אלא בצוות חקירה אחר בעניינם של אנשי העיתון "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס (יו"ר העיתון ועורך אחראי) וחיים רוזנברג (מנהל המשק, הקניות והביטחון) (להלן: אנשי "ידיעות"). לנמרודי היה עניין בחקירה שהתנהלה נגד אנשי "ידיעות". סנ"צ ציון ששון היה באותה עת ראש המפלג של המערער ביחידה (להלן: ששון). בתום החקירה בעניינם של אנשי "ידיעות" המליצו המערער ואחרים על העמדת החשודים לדין. ששון הצטרף להמלצה, והתיק הועבר לפרקליטות (להלן: סעיף 3 לכתב האישום).

ביום 27.4.98, לאחר דיונים רבים במשרד המשפטים, שבחלקם השתתף המערער, הוחלט בפרקליטות לגנוז את תיק החקירה בעניין אנשי "ידיעות" מחמת העדר ראיות מספיקות. עוד קודם להחלטה הסופית, במהלך השנים 1997 ו-1998, ניהל המערער שיחות טלפון רבות עם נמרודי בעניין זה. המערער לא דיווח לממונים עליו על קשריו עם נמרודי, למרות שידע כי נמרודי הינו בעל עניין בתיק חקירה זה (להלן: סעיף 4 לכתב האישום). 

בהמשך, הגישו נמרודי ואדם נוסף עתירה לבג"צ נגד ההחלטה שלא להעמיד את אנשי "ידיעות" לדין, ואף צרפו תצהירים של קציני משטרה אשר השתתפו בחקירה והיו בדעה כי יש להעמידם לדין. בין השאר צורף תצהירו של ששון, אשר פרש מן המשטרה קודם למתן התצהיר (להלן: סעיף 5 לכתב האישום).

לאחר ההחלטה על גניזת התיק פעלו נמרודי ואחרים מטעמו, וביניהם ששון, להשיג תצהירים נוספים לתמיכה בעתירה (להלן: סעיף משנה 6.א. לכתב האישום).

בין היתר פנו לקבלת תצהיר אל המערער. במהלך שנת 1998 ותחילת 1999 התנהלו שיחות טלפון רבות ומפגשים בין המערער לבין ששון, ובין המערער לבין נמרודי, אשר חלקם היו קשורים למתן התצהיר. באותה עת ריצה נמרודי תקופת מאסר. (להלן: סעיפי משנה 6.ב. ו- 6.ג. לכתב האישום).

ביולי 1998 החליטה פרקליטת המדינה כי אין זה ראוי ששוטרים ימסרו תצהיר כאמור, והמערער ידע על עמדתה (להלן: החלטת פרקליטת המדינה). גם לאחר ההחלטה המשיך המערער לדון עם ששון, עם נמרודי ועם בא-כוחו של נמרודי, עורך הדין דן אבי יצחק, בפגישות ובשיחות טלפוניות, בדרכים למתן התצהיר. המערער אף הציע שיכפו עליו להופיע בפני בג"צ. המערער לא דיווח על השיחות והמפגשים לממונים עליו (להלן: סעיף משנה 6.ד. לכתב האישום).

במהלך השיחות בין המערער ובין ששון ונמרודי הביע המערער את חששו כי יפוטר עקב מתן תצהיר בניגוד להחלטת פרקליטת המדינה, ונמרודי הרגיעו כי ימנה אותו לתפקיד ב"מעריב" או בחברה אחרת כשיעזוב את המשטרה, ואף יממן לו ייצוג משפטי במידת הצורך. המערער לא דיווח על כך לממונים עליו (להלן: סעיף משנה 6.ה. לכתב האישום).

הקשר בין המערער ונמרודי נמשך גם לאורך משפטו של נמרודי ומשפטו של פרידן, והמערער לא דיווח על כך לממונים עליו (להלן: סעיף 7 לכתב האישום).

בשלב מסוים חשש נמרודי, לאור מידע שקיבל, כי פרידן עומד לפנות ליאחב"ל, למסור עדות מפלילה כנגדו בעבירות חמורות, ואף לחתום על הסכם עד מדינה. פרידן אכן פנה למשטרה במחצית הראשונה של 1999 וניהל עמה מגעים. נמרודי פנה למערער בעצמו ובאמצעות אחרים, ביניהם ששון, במטרה שהמערער יברר האם חששותיו בעניין פרידן אמיתיים (להלן: סעיף 8 לכתב האישום).

החל מחודש מאי 1999 או בסמוך לכך ובמשך מספר חודשים ועד להסרת צו איסור הפרסום בפרשה זו שנחקרה באופן סמוי (אוקטובר 1999), מסר המערער לנמרודי ישירות, או באמצעות ששון, בפגישות ובשיחות טלפון, את הידוע לו על המגעים של פרידן עם הפרקליטות והמשטרה, וכן פרטים נוספים הקשורים בחקירה הסמויה, כדלקמן:

א.      פנייתו של פרידן לפרקליטות ולמשטרה ודעתו של המערער כי הוא אינו סבור שהפרקליטות תסכים להעניק לו מעמד של עד מדינה (להלן: סעיף משנה 9.א. לכתב אישום);

ב.      פגישת חוקרי יאחב"ל עם פרידן ביום 15.6.99 (להלן: סעיף משנה 9.ב. לכתב אישום);

ג.        פגישת קציני משטרה עם פרידן ביום 24.6.99 בספורטן בהוד השרון;